רגשות של דבקות בה' - אמת או דמיון?

שלום רב לשואל היקר.
השאלה שלך היא שאלה מצוינת. גם אני שאלתי את עצמי כמה פעמים אם באמת רגשות הדביקות שלי בה´ הן דביקות אמיתית או דמיון. אפשר בהחלט לבחון את הדברים ביחד.

יש כמה רבדים בעבודת ה´. ה´ מצווה אותנו לעבוד אותו בשכל- ללמוד תורה ולקיים מצוות מעשיות. ה´ גם מצווה אותנו לעבוד אותו ברגש. יש מצוות כמו אהבת ה´ ויראת ה´ שאם לא יהיה שותף בהם הרגש שלנו הרי שהן יהיו חסרות חסרון גדול. עיקר עבודת הרגש של האדם היא בתפילה. אמרו חכמים ´ולעבדו בכל לבבכם- איזו היא עבודה שבלב, זוהי תפילה´. כידוע הלב מסמל את הרגש והראש מסמל את השכל. ´רחמנא ליבא בעי´ אמרו חכמים, ולא מספיק לעשות דברים באופן טכני.
כיוון שאנו מאמינים שה´ הוא משגיח על העולם באופן כללי וכן משגיח גם עלינו באופן פרטי, הרי שהידיעה הזאת משמחת אותנו ובעיתות רצון ממלאת אותנו רגשות של אהבת ה´ ודביקות בה´. כך ה´ רוצה שנעבוד אותו לכן הרגשות וודאי רצויים.
וכן שירה של שירי נשמה, היא בבחינת תפילה לה´, ובהחלט צריך לעורר את הרגש ולכסוף לה´.
בדרך כלל רואים שהרגש הוא אמיתי שהוא משנה את האדם לתקופה הקרובה אחרי ההתרגשות. אם אתה רואה שאחרי התפילה או אחרי שירי הנשמה שאתה שר, אתה רוצה לקום ולעשות מצוות או ללמוד תורה, או לחשוב מחשבות טובות, זה סימן שהרגש הוא טוב ובמקום.
תמשיך ועלה בדרכך,
ליעד.