שאל את הרב

ראיון- התיישבות יהודית

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 14/02/12 19:42 כא בשבט התשעב

שאלה

בס"ד

שלום,

במסגרת הבגרות באזרחות עלינו לעשות עבודת מחקר בנושא מסוים.

העבודה שלנו עוסקת בנקודות התיישבות 'בלתי חוקיות' או כפי שהמדינה מכנה אותן- "מאחזים".

רצינו לבקש ממך לסייע לנו בכך שתענה על כמה שאלות, ראיון שישמש ככלי מחקר בעבודתנו.

1. האם לדעתך חשוב להקים יישובים חדשים בארץ ישראל ואף מחוץ לגבולות המדינה המוכרים בחוק?

2. אנו מאמינים בארץ ישראל השלמה, בתורת ישראל ועם ישראל מאוחד.האם המאבק במדינה בנושא הפינויים מהווה פגיעה בערך של אחדות ולכידות של עם ישראל תוך ערעור יציבות החברה ?

3. למה יש ערך רב יותר- לבנייה ופיתוח של יישובים קיימים בגבולות המדינה, סיוע לעיירות פיתוח, הקמת גרעינים תורניים או להקמת נקודות התיישבות חדשות ואף באופן שנוגד את החוק במדינה?

4. האם המדינה צריכה לתמוך בכל מחיר בתושבי נקודות ההתיישבות היהודים למרות שפעמים רבות הם גורמים ליצירת תדמית שלילית של מדינת ישראל ועם ישראל בקרב אומות העולם שתומכות בפלסטינים ובשמירת זכויותיהם?

5. מה דעתך לגבי פעולות תג מחיר? האם יש בכך חילול השם?

6. לפי תפישת היהדות, האם ניתן להיאבק בכוחות הביטחון המפנים יישובים בתקיפות רבה ואף לעיתים באמצעות אלימות ?

7. האם אתה תומך בסירוב פקודה במקרה שחייל מצטווה ליטול חלק בפינוי מאחזים למרות שיש בכך פגיעה באחדות הצבא ובשלטון החוק במדינה ?

8. האם לדעתך הגורמים המוסמכים להוצאת צווי פינוי ולטיפול בעניין נקודות התיישבות בלתי חוקיות הינם סובייקטיביים ופועלים מתוך אינטרסים אישיים?

סליחה על ריבוי השאלות..

תודה רבה,

שני וסוניה.

תשובה

שלום וברכה

כל אחת מהשאלות ששאלתם מחייבת אנציקלופדיה, ועל כן ראו את התשובה שלי כראשי פרקים, ולא כתשובה מסודרת על הנושא כולו.

א. ישנה חשיבות להקמת יישובים בארץ ישראל, במקומות בהם הקמת הישוב תורמת לקשר שלנו לארץ ישראל. גבולות המדינה אינם גבולות ההתיישבות, שכן יש חלק גדול מארץ ישראל שאינו מוסדר בחוק בינלאומי, ותהיה זו טיפשות להגביל את הקשר שלנו לארץ ישראל ולהתנתק ממקומות אלו.
ב. האמונה באחדות האומה הישראלית אינה מנוגדת לעובדה שיש בחברה מחלוקת, ומותר לנו לנקוט עמדה במחלוקת זו, ולהיאבק עליה. זה לא מערער את חוסן החברה ואת יציבותה, ומבחינה מסוימת - להפך, חברה מקבלת חוסן פנימי כשיש לה דרכים נאותות לוויכוח. כמובן שכל זה נכון כאשר הויכוח מתנהל בדרכים ובהסכמות שבהן יש לנהל מחלוקת ציבורית.
ג. אינני יודע לומר למה יש ערך גדול יותר בתחום הבניין והיצירה של הארץ. יש חשיבות בהרבה דברים, למן חיזוק העיירות הקיימות ועד היאחזות בשטחים מופקרים של ארץ ישראל, וטוב יהיה אם יהיו רבים שמוכנים לעשות דברים למען עם ישראל, וכך יעסקו בנושאים שונים ומגוונים. לא פחות מהנושאים שכתבתן יש חשיבות בנושאים נוספים אחרים, כמו ביסוס החברה על אדני צדקה ומשפט, זהות יהודית ועוד ועוד. בקיצור, יש מספיק מקום לעשייה מרובה בכיוונים שונים.
ד. המדינה לא צריכה לתמוך בכל מחיר בשום דבר. היא גם לא חייבת לתמוך או לחזק כל נקודת התיישבות. היא צריכה לתכנן ולקבוע סדרי עדיפויות, ולפעול בדרכים שמממשות את האחריות שלה לעם ישראל לארץ ישראל ולתורת ישראל.
ה. על פעולות תג מחיר כתבתי כמה פעמים. אפשר לקרוא כאן: http://ypt.co.il/show.asp?id=43549
ו. כוחות הביטחון פועלים בשליחות המדינה. אם רוצים להיאבק בדבר מה צריך להיאבק בשולחים, ולא בכוחות הביטחון. אם כוחות הביטחון נוהגים באלימות שאסור להם לנהוג בה - צריך להתנגד לכך. אולם יש להבחין בין כוח ובין אלימות. לכוחות הביטחון מותר להפעיל כוח, וזו למעשה אחת המשמעויות של שלטון. לעומת זאת, לכוחות הביטחון אסור לנהוג באלימות. על ההבדל בין כוח ובין אלימות כתבתי כאן: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=43499
ז. אינני רוצה לעסוק עתה בסוגיית סרוב הפקודה. עמדתי כתובה כאן: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=54672
ח. אינני חושב שהם פועלים ממניעים אישיים, ולפחות אין לי שום כלים לדעת את זה. אני חושב שהם פועלים מתוך תפישה שזה מה שטוב לעם ישראל, בעיקר מסיבות בינלאומיות.

כל טוב

כתבות נוספות