שאל את הרב

קשר

הרב ברוך אפרתי הרב ברוך אפרתי 20/06/11 13:25 יח בסיון התשעא

שאלה

:

שלום כבוד הרב ,שאלתי לגביהכרות שלי עם בחור במשך חודשיים.ההצעה הזאת באה שכבר הייתי שחוקה מדייטים ואיבדתי כל סיכוי למצוא ,לפניו עברתי משבר של שנתיים בעיקבות פרידה כואבת לעיניין ,הקשר הנוכחי ,החל טוב ,החודש הראשון היה נראה מבטיח ,היו מ"ס פגישות שחזרתי טוב הביתה וחלקם פשוט עברו וציפיתי לפגישה טובה יותר,שכלית בדקתי את הבחור הוא בעל מידות מאד טובות ,נעים לבריות ,יש לו מציאת חן לכל מי שרואה אותו ..הוא אפילו בא אלינו הבייתה כי חשבתי שיש סיכוי רב שזה זה פשוט רגש עוד לא הגיע בשיא פריחתו ובכל זאת הכנסתי אותו ,והמישפחה ממש אוהבת אותו ,ומחזקים אותי להתקדם.רק שאני מרגישה שאין לי רגש כלפיו ,אני לא מרגישה בתוך קשר ,אומנם בהתחלה אחרי משבר מאד גדול זה רומם אותי אך זה לא מביא לי שמחה וממלא כמו שזה אמור להיות ,חשבתי שיכול להיות לזה סיבה שבגלל שהוא בחור עובד ולומד וגם דואג לפרנסתה של אימו ,לא יצאנו מחוץ לעיר ,או ישבנו במיסעדה ,משמע מלבד סיבובים בעיר הקטנה והמוכרת ,וישיבה בספסל הציבורי ,לא צברנו חוויות משותפות שלדעתי יכלו לעורר את הרגש ..בתחילת הקשר יצאנו במועדים שלא היה ניתן לצאת,ושבת רצופים ..חשבתי שזה יגיע אבל זה נשאר כפי שהיה ,והציפייה והתקווה שמשהו השתנה ירדו ,אין לי התלהבות איתו ,אני לא מתרגשת לראותו ,ולא מחכה לזה ..בהתחלה דיברנו השקפה ,חינוך וגילינו המון דברים משותפים גם המבט שלו לעולם ויחסו לסביבה נורא תואמים..הוא טוב ואפילו מידי..בטוחה שלאישהה שלו התייחס בכבוד והערכה ,גם בחייו השיג הכל בכוחות עצמו שום דבר לא מובן מאיליו ,משום שבא ממשפחה גרושה וגדל ללא אביו ,אימו נכנסה למשבר ,הוא מלווה אותה וחי איתה ,ודואג לפרנסתה וכמובן לעצמו ,לומד לתואר שני והוא המפרנס בביתו ואת עצמו ,הוא אדם עם אמונה מאד גדולה ,יש לו יראת שמיים עד שאני אפילו לא מרגישה שיש לו קושי בשמירת נגיעה ,או שחשוב לא עניין המראה החיצוני ,הוא ראה אותי גם במצבים הכי טבעיים ללא התארגנות,זה לא מפריע לו ,הוא מקבל אותי כפי שאני ,אני בתקופה של סוף תואר ויש לי המון זמן פנוי ,אני ביתית ויושבת הרבה בבית וזה דבר שאמור להפריע לצד השני כי אני בדיוק בתקופה שזקוקה לבית שלי אחרי 3 שנים מחוץ לבית ..הקשר שלי לאחיינים שלי הדוק דבר שמניסיון הפריע למלא בחורים ,ולא זה לא מפריע ,הוא דוחף ומעודד ללימודי המשך ולהתפתחותי..מה שאני באה לומר שכרגע

תשובה

שלום

אני מבין לליבך.
ראשית, כדאי שתנמיכי את הדרמטיות ואת הלחץ הנפשי שלך.
גיל 25 אינו אומר שלא תתחתני לעולם. אבא ואמא אינם העיקר כאן, ואם אינך שלימה עם ההחלטה את לא תתחתני איתו. אף אחד לא קובע עבורך, כולל לא כותב שורות אלו. רק את זו שתכריעי, בנחת ובחירות שלימה.

אני מציע לך לומר לו את האמת- את אוהבת את האישיות שלו, חושבת שהוא חכם, בעל מידות, ירא השם, ויהיה בעל מסור. ולכן את רוצה לעבוד עכשיו למשך תקופה על הרגש המשותף.
תכנני לך את החודש הקרוב עבור מטרה זו. בנו יחד מערכת של יציאות, למקומות שבהם תוכלו לדבר, לחוות יחד חוויות (בצניעות), ולגבש את החיבור הרגשי.
לפעמים דוקא העיסוק המשותף במשהו חיצוני (הליכה למוזיאון, השתתפות בבניית כוסות מחמר, הליכה לעיר העתיקה וכד'), גורם לתחושת חיבור קרובה.

מצידך אל תצפי לרגש כמו שהמדיה מנסה לחנך אותנו. לא צריך ניצוצות כדי להתחתן. מספיק שיש חיבה, הערכה, ומבט לעתיד משותף. הרגש המתלהב עוד יבוא בע"ה.

אל תדחי את הזוגיות רק בשל הפנטזיה. עבדי על הרגש, גבשו אותו יחד, והתקדמו. אם לא תחושי שינוי ותמשיכי בתחושת הניכור הרשי, הפסיקו את הקשר, שהרי בכל זאת צריך חיבור כלשהו.

בשרי לנו בשורות טובות

כתבות נוספות