שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
הייתי בקשר רציני עם בחור חוזר בתשובה דיי הרבה זמן.בחור שחסידות מאוד מעניינת אותו במיוחד ברסלב אבל גם חב"ד .הוא מגדיר את עצמו כדתי לאומי וגם אני.יש לו חבר שההורים שלו חב"דניקים וגם היינו הולכים לשיעורים של הרב כלב במנחמיה.חוץ מזה יש לו רב ברסלב, הרב סייג, שהוא ממש אוהב אולם השקפתו שונה במקצת. בעניין הקשר הרב אמר לו להפרד וכשהיה לנו קשה בשמירת נגיעה הוא אמר לפתוח תיק ברבנות.הוא אמר לו גם שהוא רוצה לראות אותי רק כשנחליט להתחתן.
לקשר לפי דעתי היה פוטינציאל רב .אבל משהו שעדין אני לא מבינה מה הוא לא נתן לקשר להיות בריא חזק וזורם.תמיד משהו בקשר היה צורם.במשך שנה נסינו ונסינו לעבוד עליו.כל פעם נפרדנו ושוב חזרנו.למרות שהוא כן גילה רצון ואפילו דברנו עם הרב כלב על זה.הרגשתי שאת ההתאמצות אני עושה.הרב כלב אמר לי לסמוך עליו ולתת לו את הבטחון להיות מי שהוא מבחינה דתית גם עם יהיה חרדי וכו' ואני באמת השתדלתי מאז החלטתי שבאמת לא משנה לי מה הוא יהיה.הרב כלב אמר לו גם דברים שהוא צריך להשתדל בהם אבל נראה שהבחור פחות התמקד במה שהוא צריך לעשות אלא במה שאני צריכה.
הקושי בננו היה לרוב ביחס אלי-חוסר כבוד,חוסר רגישות.גם מבחינת שמירת נגיעה היה לנו מאוד קשה נפלנו הרבה בהתחלה זה היה בגללי אבל כשחזרנו בסוף ממש התאמצתי לשמור והוא הרס.תמיד הרגשתי שזה משחק הוא רוצה ושנייה אח"כ כשאני רוצה הוא נסוג זה ממש פגע ברגשותי.הרגשתי שאל אף כל ההתעסקות הרוחנית שלו שממש הדהימה אותי וחיברה אותי אליו הקשר שלנו לא ממומש מבחינה זו.הייתי משקיעה ובאה עד אליו אני גרה במרכז והוא בצפון.לא היינו נפגשים הרבה וגם בפעמים שכן לא היתה השקעה,לפעמים הרגשתי שאני אפילו מפריעה לו.כל זה וגם ההרגשה של הלבד כשאני איתו ושהוא לא מבין אותי גרמה לי שוב ושוב להפרד.הוא מבחינתו החליט שאני והוא זה רק לחתונה.רק ככה זה בקדושה.ואין מה לצאת עוד.הוא לא בא לשבתות אצלי כדי להכיר את ההורים שלי יותר ואת העולם הדתי שלי או את החבר'ה שלי.לעומת זאת כשאני הייתי אצלו לא היה לי בקושי זמן לבד איתו.אני מבחינתי הייתי מאוד רוצה להתחתן אבל אני לא אהיה חסרת אחריות כלפי העתיד שלי.בפעם האחרונה שחזרנו הוא אמר שאנו חוזרים רק למטרה אחת.ובמשך חודש שיגע אותי על חתונה.בזמן שגם אני רציתי אבל רציתי קודם שנראה איך אנחנו מסתדרים ונגיע לאיזון בקשר
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואלת שלום רב וסליחה על העיכוב הרב.
אינני מכיר אתכם (אפילו לא בני כמה אתם) ולכן קשה לענות ולכן אומר רק כמה מלים באופן כללי ותראי אם זה עוזר לך. ייתכן שהליכה לייעוץ מקצועי היא בהחלט במקום, (ולא הרב כלב כיון שנראה מדברייך שכבר אינך סומכת עליו).
את מתארת קשר שנמשך כבר זמן רב עם עליות וירידות ובזמן האחרון יותר ירידות. ולפי תאורך חלק מהבעיה אינו מהמימד הדתי אלא ביחס ובזלזול בך, באמונותייך, בצרכייך והתלבטויותייך.
בקורס טיס היה פעם ביטוי "אם יש ספק אז אין ספק" שפירושו שמגיעים לשלב שאם יש בו עדיין ספק לגבי התאמתו של המועמד אז משמעות הדבר שאין הוא מתאים. כך גם לגבי בחור שיוצאים איתו. מגיע שלב שבו אם יש עדיין ספקות, אם לא הגעתם עד כה להרגשה שזהו זה, אז כנראהשזה לא זה. ואת זה את יכולה להרגיש ולהחליט. האם לא הגעתם למצב שבו אחרי כמה חודשים של התלבטות המסקנה היא שכן, אז כנראה המסקנה היא שלא. האם את רואה סיכוי שיחסו ישתנה. האם את רואה סיכוי שיחסו אלייך יהיה יותר יציב. ובכלל האם הפער בין תפישות העולם שלכם אינו גדול מדי?
נראה שהגיע הזמן להכריע בכנות ולא למרוח - האם זה זה או לא? האם נראהלך שלפי מידת הקשר הנוכחי תוכלו להתחתן או לא? תחליטי.
ועוד הערה. אם החלטת להפרד אז זה סופי. כלומר שום קשר. וברור שלא תוכלי לגור באותו קיבוץ! תצטרכי לחפש מקום אחר. אחרת הספקות ימשיכו לצוץ שוב ושוב.
אקווה שנתתי כמה כיווני חשיבה
בברכה
אפי קיציס