שאלה
בת משפחה בגיל מתקדם, יוצאת עם בחור חילוני. לטענתה הם פשוט התאהבו ולמרבה הצער הוא אינו דתי...
נראה כי הם יוצאים באופן רציני ומתכוונים להנשא בעתיד הלא רחוק.
הבחור אינו מעוניין לחזור בתשובה ולקיים אורח חיים דתי, אך מוכן לחנך את ילדיו לפי קו שאמם בעתיד תחליט עליו.
איך אנו כבני משפחתה של הבחורה צריכים להגיב לקשר כזה.
יש לציין כי עד היום כל נסיונותיה בשידוכים, היכרויות ומפגשים שונים עם בחורים מתאימים מבחינה דתית, לא הובילו לשום קשר משמעותי ואילו כעת די ברור כי היא מאוהבת.
תשובה
שלום וברכה
שאלה זו היא כמובן מורכבת מאוד, ותלויה בהרבה גורמים משפחתיים.
העיקרון שנראה לי העיקרון הנכון ביותר הוא לעשות את הטוב ביותר האפשרי.
הטוב ביותר הוא לא להרחיק אלא לקרב. וודאי שהיה טוב יותר להקים בית שכולו בנוי על קדושה ותורה, אולם במצב הזה הדבר היותר טוב לעשות הוא לקרב ולא להרחיק. לשמוח בשמחתה, ולהצטער בצערה שזה לא הלך בדרך אחרת, ולנסות לקדם אותה ואת בן הזוג שלה להכרעות הטובות ביותר, שיאפשרו להם להקים בית בריא שמח ונאמן בישראל, ולאפשר בו את החיים המשותפים שלה באמונתה.
כל טוב ושמחה