שאלה
קודם כל באמת תודה שלמישהו יש זמן לקרוא את זה ובע"ה גם להשיב לי...
אז ככה..אני בן 15 וחצי ויש לי ידידה מאוד מאוד טובה מבנ"ע שיש לנו קשר שכבר ב"ה מחזיק מעמד יותר מחצי שנה ובע"ה אני(אנחנו)מקווה ורוצה מאוד שימשיך לעד..באמת!
קראתי הרבה סיפורים על חבר'ה כמוני שאולי יש להם את אותו סיפור כמו שלי אבל משום מה אני מרגיש שאצלי זה שונה..אני לא כ"כ יודע למה,אבל אולי כי אני רואה את הקשר הזה בתור הכרות לנישואים,באמת אני וידידתי כשהתחלנו את הקשר זה התחיל לאט לאט ובהדרגה והתחיל להבנות משו מיוחד,נכון שבדרך היו מריבות/קשיים/משברים אבל ב"ה תמיד הצלחנו להתגבר עליהם ולפתור אותם ביחד כי אנחנו ממש מקווים ורוצים שהקשר הזה ימשיך ויזה ממנו משהו אמיתי.
תראה(אני מרגיש כאילו אני מדבר איתך..)אני יודע שרגש אמיתי-אהבה אמיתית מתגלה רק אחרי חתונה אבל..אני באמת אוהב את הידידה הזאת,ובאמת..מכל הלב!אני יודע שעכשיו זה לא בדיוק הזמן לקשר(ואני הייתי מעדיף שהייתי מכיר אותה רק עוד שנתיים-שלוש שאז יכולנו לבנות קשר יותר משמעותי ורציני)אבל זה לא תלוי בי-אולי זה בכוונה איזה הכוונה מלמעלה שהייתי צריך להכיר אותה עכשיו.
בקיצור..אנחנו פיתחנו רגש אחד לשני ואנחנו ב"ה שומרים נגיעה למרות שזה מאוד קשה אבל אנחנו מצליחים ב"ה,ב"ה..!
אבל אני לא יודע מה לעשות..אני חשבתי על איזשהו פסק זמן עד שנגדל קצת.. או משו כזה אבל זה מאוד קשה,אני חושב שאני ממש זקוק לעזרה כי אני מאוד רוצה ומאמין שהיא זה הזיווג שלי..בע"ה..!אני מתפלל שזה יישמר וימשיך אבל זה קשה ואני כבר משתגע.
וגםבזמן האחרון זה קצת מקשה על הלימודים וכו' ויש גם לפעמים את המריבות שגורמים לי לחשוב פעמיים אם כדאי להמשיך אבל בסוף זה עובר והיא נותנת לי כוח להמשיך ובאמת..אנחנו מאמינים במשפט:"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" אולי מישו יצחק מזה אבל זה באמת נכון ואני מקווה שיתקיים בנו הפס' הזה בע"ה גם אם נחליט שאנחנו מפחיתים בקשר או כל משו אחר..ומה אני יגיד..שלכל זוג יהיה אושר ואהבה כמו שיש לנו ב"ה...
אני חייב תשובה עזרה,בבקשה!!ותודה רבה!!!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בעזה"י
שלום,
אהבה לעולם איננה דבר לצחוק עליו או להקל ראש בו.
עומקה של האהבה ועצמתה הופכים אותה לכח המניע של העולם, של המשכיות הדורות, של החיים.
שווקא בגלל זה, בגלל כוחה העצום מחד וחשיבותה לאדם ולעולם מאידך, כל כך השתדלה התורה לעזור לנו לכוון אותה ולנתב אותה כדי שתיהיה אש מחממת ומאירה ולא חס ושלום אש אוכלת ומכלה.
גיל 15 הוא גיל בעייתי.
משום שבעוד שכל כוחות הגוף והנפש היסודיים כבר מגיעים לבגרות ולהשלמה, במציאות כיום, מבחינה נפשית אנחנו באמצע ואפילו בתחילת מהלך הבנייה העצמית. בנייה של אדם בוגר, של אישיות ושל נשמה.
אינני רוצה לצנן דבר, אבל עליכם לקחת בחשבון שעוד מים רבים ישטפו בנהרות בטרם תוכלו לתת ביטוי ממשי ואמיתי לקשר ביניכם- לחתונה.
ובנתיים, יש חשש גדול מאותה אש.
מי כמוכם יודע כמה קשים הגדרים שקבעו לנו חז"ל, וכמה המחשבות נודדות לפעמים וקשה להתרכז בעבודה האישית שלפניכם.
לענד"תי, לקחת פזק זמן- זה הפתרון הכי טוב.
לקבוע שבעוד שנה בודקים איפה עומדים מבחינה נפשית, ואם עדיין מרגישים את החיבור, לוקחים עוד חצי שנה או שנה וברגע שהגיל והמצב נכון - מתחילים לבנות קשר אמיתי ובוגר.
אין הכוונה לחתוך את הקשר אלא לאפשר לו להבנות ולתחיל להתהוות כשהקרקע מוכנה ונכונה לו.
אם זה לא יעלה על הדעת- שמים על אש קטנה, כלומר מצמצמים את הביחד למינימום האפשרי.
ממעטים לדבר בטלפון ועוד פחות להפגש.
אפשרף, אם מרגישים מאד - להתכתב. זה מאפשר הצצה לעולם הפנימי אבל מוריד את החיכוך והלחץ...
לא מדובר בפתרון קסם. הוא קשה מאד בהתחלה אבל הולך ונעשה פשוט יותר וטבעי יותר עם הזמן.
חשוב שתבינו: ההדרכות של התורה לא נועדו 'לחנוק' את האהבה. כמו חקלאי שגוזם ענפים טועים כדי שהעץ יוכל לגדול לתפארת, כך צריך לפעמים בהרבה כאב וקושי להגביל ולצמצמם כדי שאהבה תוכל לצמוח בצורה טהורה ואמיתית.
אני ממליץ, אם אפשר, להתייעץ ולהתמך על ידי מישהו בוגר ירא שמים שמכיר את שניכם.
לא חייב להיות רב, אבל צריך להיות מישהו שיוכל לתת קצת כח ועידוד כשמתקשים.
"ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים"
בהצלחה
אור
צוות ישיבת צפת