קשה לי עם שמירת נגיעה

שלום לך!

אשרייך שחשוב לך להתקדם ולחזק את הנושא הכל כך חשוב הזה של שמירת נגיעה! שמירת נגיעה היא באמת אחת הנקודות שלפעמים קשה לעמוד בהן בעיקר בחברות שבהן הנושא לא כל כך נפוץ, ולפעמים מי שקפיד על כך, יכול להיתפס בעיני החברה כשונה ולפעמים גם מוזר. אני חושבת שההסתכלות הזו לרוב היא פשוט כי לא רגילים לכך. כי לדוגמא,יצא לי להיתקל בחברה שיש בה גם חילוניים וגם דתיים, ושם אפילו לחילונים היה ברור שלא לוחצים ידיים לבנות הדתיות. כלומר, יש פה הרבה עניין של מודעות.

נגיעה באדם אחר, סתם ככה באופן כללי, היא דבר מקרב. כשאת רוצה להרגיע חברה שכועסת, או שעצובה, את מניחה לה יד על הכתף, או נותנת לה חיבוק, בלי להוסיף הרבה מילים. גם סתם כשנותנים טפיחה על השכם למישהו, זה עושה הרגשה אחרת. וזה לא משנה שזו חברה שלך, או אמא שלך, וזו הפעם העשירית שהן נותנות לך חיבוק השבוע. את עדיין שמחה ומרגישה קרובה יותר אליהן באותו רגע, וזה רק מחזק את הקשר ביניכן. ביהדות באופן כללי, אסרו כל דבר שגורם לקירבה בין בנים לבנות, שכולל גם לגעת אחד בשני. הדבר מותר כאשר הם הופכים להיות בעל ואישה, ואפשר גם קצת להבין את ההיגיון שעומד מאחורי האיסור הזה.

למרות מה שאמרת, ששמירת נגיעה עושה "הפוך על הפוך" כלשונך, אני חושבת שאם את רוצה להסתכל מה "אמור להיות", או מה "אמורה לגרום" נגיעה בין גברים ונשים, צריך להסתכל על הפעמים הראשונות שזה קורה. לדוגמא- בפעם הראשונה שאת רואה בחייך שלג יורד, את תתרגשי עד מאוד, אבל אם תגורי ברוסיה הרחוקה, שם יורד שלג כל החורף, שלג כבר לא כל כך ירגש אותך, ככה זה (כמעט) גם בנושא הזה. הפעם הראשונה היא יותר משמעותית ויותר מרגשת, וככה זה אמור להיות כי ככה נבראנו, וככל שעובר הזמן, אנחנו פשוט נהיים יותר שחוקים לנושא. אך בניגוד לשלג, מהטבע שלנו, תמיד נשאר איזשהו חלק בנו שמגיב בצורה שונה לנגיעה... היהדות רוצה לשמור את הייחודיות וההתרגשות הראשונית הזו לקשר בין בעל לאישתו, ואם "נבזבז" את הראשוניות הזו (מעבר לכך שאנחנו נעבור על איסור...) מי שיצא נפסד מכך, זה רק אנחנו, והקשר שלנו עם הבן זוג האמיתי שלנו בעתיד... אפילו במהלך חיי הנישואין, יש תקופות בהן יש ריחוק ואיסור של הבעל והאישה לגעת זה בזו. היופי של זה, הוא שכך שומרים את ההתרגשות וההתחדשות של הקירבה לאורך כל החיים. יש תשובה באתר למישהי ששאלה שאלה דומה לשלך, כדאי לך לקרוא גם אותה:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=231136


באופן כללי, לכל אחד יש את הנקודות קושי שלו. יש כאלה שקשה להם להתפלל, יש כאלה שקשה להן להתלבש צנוע. לא צריך להתבייש בזה, אלא לדעת שאני עכשיו עובדת על הנקודה הזו. בעוד כמה זמן, בעז"ה אכבוש גם את הנקודה הזו, ואז העבודה שלי תהיה בנקודה אחרת. ולכן, גם כשאת מדברת עם אחרים, את יכולה להציג את הקושי שלך בנושא, אך להיות עם עמדה ברורה שזו כרגע הנקודה שאת עובדת על עצמך בה, ומקווה בעז"ה בקרוב להיות מאחורי ה"מלחמה" הזו, ולעבור למטרה הבאה... וגם אם לפעמים נופלים, אז קמים, וממשיכים הלאה ומנסים שוב. כמו השיר "אני נופל וקם, נופל וקם". לא להתייאש, וכדאי גם להתפלל ולבקש מה´ שיתן לנו כוחות להתמודד, ולהמשיך הלאה...

אני חושבת שהבסיס כדי לא ליפול בדברים האלה הוא קודם כל להיות משוכנעת בעצמך שזה באמת הדבר הנכון לעשות, ולהפנים בתוכך שאת היא ה"בעלים" על הגוף שלך, וברגע שאת מחליטה משהו, אף אחד לא יכול להזיז אותך משם. בשביל זה, כדאי לך לקרוא דברים בנושא, ומתוך זה להתחזק ולהבין ולזכור מה הבסיס ומה יצא לך מזה. יש את הספרון המצוין ["מגע הקסם"] של גילה מנולסון שאפשר למצוא בקישור :
www.olam-jew.com/word/maga.doc‏
בנוסף, יש באתר המון שאלות שמתעסקות בנושא, אביא פה כמה קישורים:

שמירת נגיעה- מה זה בכלל?!
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=203920

לא מבינה בשביל מה לשמור נגיעה אם אין בזה שום דבר רע?
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=166884

שמירת נגיעה
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=174648

תן לי כיף? לשמור נגיעה עדיף!
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=223376

את יכולה לחפש עוד שאלות בנושא הזה בעצמך, תחת שאלות בנושא צניעות או תחת שאלות של בינו לבינה, או בחלון חיפוש.

שיהיה המון בהצלחה, ותרגישי חופשי לפנות שוב דרך האתר או דרך המייל אם יש לך עוד שאלות.

הדס.
hershko.hadas@gmail.com