קשה לי לשמוח

שלום לאור היקרה והחביבה!!

לכל אדם יש את משימתו בעולם.
יש כאלו שנבראו עם לב רחב ומסוגלים לתת לעולם ללא לאות ותמורה.
ולעומתם כאלו שידם קפוצה וקשה להם מאד לתת.
יש כאלו שללא מאמץ יוצאים למלחמה, ויש שעובדים קשה על מידת הגבורה שלהם.

עצב ושמחה הינם מידות.
כמו כל מידה עלינו לעבוד כדי לרכוש אותה.
ולחלקנו זו עבודה קשה....

אל תתיאשי!!
אצלך כנראה צריך לעבוד קשה יותר על המידה הזו .

ואיך עובדים..?

נסי לחשוב. האם היתה פעם שהרגשת שמחה פנימית טהורה כזו? (קצרה, ארוכה, משמעותית, חולפת)

האם לאורך זמן ההרגשה של הכפיה משתנה? (לדוגמא-קמתי בבוקר ומתוך תחושה של כפיה התפללתי,אח"כ התחלפה התחושה בשמחה על שהתגברתי.)

לעיתים צריך התעוררות חיצונית-
כמו קבלת שבת במקום מרגש, מוזיקה, שיחות מרגשות וכו´

לימוד על כך גם יעזור.

נסי גם לעשות ולקיים מצוות של " מעבר" למה שמחויבים.
לדוגמא- התנדבות, נתינה.

הלב מתמלא שמחה כשרואים שלמישהו טוב בעזרתנו.
דעי שהתנדבות היא קסם שפועל רבות ונפלאות!

וחשוב גם- לא להלחץ!
לא לבדוק בצורה כפייתית האם אני שמחה כרגע? פחות יותר? כיוון שמהלחץ זה לא יגיע...
(מכירה את זה שלא נרדמים כתוצאה מהלחץ שלא נרדם כל הלילה?)

נסי שהשמחה תבוא בטבעיות, תזרום.

אם תרצי שנרחיב עוד-
תוכלי לספר לי קצת על אופייך, על החברה בה את נמצאת
ואולי אוכל להעמיק ולעזור מעט יותר.
אני מצרפת את האימייל:
rachelulu@walla.com
רחל.