קשה לי לסלוח

בע"ה

שואלת יקרה,

אני מתנצלת שאת מקבלת תשובה רק חודשיים לאחר ששאלת את שאלתך.
אף ייתכן והיא אינה רלוונטית יותר...

אולם, יש לי כמה דברים לאמר לך שייתכן שאולי אינם רלוונטיים כרגע לחברה הזו ש´עבר בינכם חתול שחור´, אך הם בהחלט ייסיעו לך בהמשך החיים..

בפרשת השבוע שעברה- ´ויגש´ אנחנו בדיוק קוראנו על יוסף ואחיו. יוסף, שהושלך לבור, שנזרק מביתו, ממשפחתו, מהנוף המוכר לו. מכל מה שיש לו, נזרק לבור מלא נחשים ועקרבים, נמכר לישמעאלים. חייו מלאי תלאות ונסיונות. קשיים מרובים..

אולם כשמגיעים אליו האחים- אף שהוא נסה כמה וכמה פעמים להתנכר אליהם, אולי להקשות את חייהם כעונש, בסופו של דבר הוא נשבר. הוא מוחל. הוא מבקש שלא יכעסו על עצמם. שלא יכאבו יותר את העבר..

והאמת, שהמחילה- היא בעיקר לעצמנו!
ייתכן והחברה אכן לא ראויה שתסלחי לה. אני לא יודעת מה קרה בינכן, אולם יש כאבים בפרט כאשר מדובר בחברים קרובים, שלוקח להם זמן ארוך להחלים.
אולם המחילה היא עבור עצמך!
לא ´פייר´ שהיא גם פגעה בך וגם את נושאת את כאב המריבה איתך. את למעשה נפגעת פעמיים..

לכן אני מציעה לך לנקות לחלוטין את הסיפור הזה. גם שזה קשה ומעיק ולא קל. זה בשבילך! בשביל שאת תשתחררי מעול המריבה הזו.

וודאי שאני ממליצה לנסות ליישב את ההדורים, לדבר, לנסות לחזור לקשר של פעם. לדון לכף זכות, להתחבר מהתחלה..
אולם גם אם כל אלו לא צולחים, את את שלך עשי- מחלי!

אנו מבקשים מהי"ת ביוכ"פ- "אל נורא עלילה, המצא לנו מחילה בשעת הנעילה..."
המחילה היא כמו מחילה תת קרקעית. מעיין מנהרה. ´פתח מילוט´. כך גם בין אדם לחברו. זו ממש התגברות גדולה על מידותייך! זה לא בדרך הטבע, אלא ממש ´חתירה תת קרקעית´ בעבור המחילה השלמה.

אם בכל זאת עדין את מוצאת את זה קשה להיות בחברתה, אז תתרחקי. מצאי לך תחומי ענין חדשים, חברות חדשות. ונסי להסיח מכך את הדעת.
אולם באמת נסי לעשות עבודה פנימית של מחילה. וראי כמה יוקל לך...

הרבה הצלחה!
אשמח להיות איתך בקשר גם במייל האישי שלי-
inbal2w@gmail.com

אך טוב וחסד.
ענבל