קרוטונים

שלום חני,

סיפור הקרוטונים הוא מסובך. (בסוף התשובה יש תגובה חשובה והערה נוספת מהרב).
א. הדרך הכי פשוטה בה תהיי בטוחה שאת לא נכנסת לבעיית ברכה לבטלה היא לאכול את הסלט עם קרוטונים רק בסעודת פת. כך בברכה על הפת בהתחלת הסעודה תפטרי את עצמך מברכות נוספות.
ב. אם מסיבה כלשהי את לא יכולה לברך על פת ואת אוכלת סלט כזה, הכי טוב יהיה לחפש שקיות של קרוטונים שרשום עליהם "אפיית הלחם לשם קרוטונים" וכדומה. לפי רוב הדעות הברכה תהיה "בורא מיני מזונות". במצב זה יש לברך קודם על הקרוטונים ואחר כך בורא פרי האדמה על הירקות בסלט.
ג. אם גם זה לא ניתן, אזי יש לקנות קרוטונים קטנים שכל אחד פחות מכזית. אם הם נתבשלו במרק או שניטגנו בשמן עמוק ברכתם תהיה "מזונות", ויש לנהוג כבסעיף הקודם.
ד. אם הקרוטונים הם קטנים אבל ניטגנו בשמן רגיל או כאשר מדובר בקרוטונים שכל אחד הוא גדול מכזית חייבים לברך "המוציא" עם נטילת ידים.
ה. אם את בספק בקרוטונים קטנים איך ניטגנו או בקרוטונים גדולים אם את משתמשת במעט מהם עד שאין בסך הכל כזית, את חייבת בכדי לצאת מהספק לאכול אותם בסעודת פת.
ו. אם קרוטונים הקטנים שאת מברכת עליהם "מזונות" הם רבים כל כך שהם מהווים עיקר האוכל, אזי ברכת המזונות פוטרת את ברכת הסלט, ואין לברך בורא פרי האדמה על הסלט.
מקווה שזה ברור לך ועוזר.
בברכה, דוב ברקוביץ

תגובה שהגיעה לתשובה:
למה אי אפשר לפסוק הלכה פשוטה בהלכות ברכות? חוסר ההכרעה גורם לכך שהלכות ברכות פשוט נעשות יותר ויותר מסובכות והן כבר לא ניתנות ליישום! למרבית הציבור אין את הכלים להחזיק ראש על כל הסיבוכים האלו, ואלו שכן לא מסוגלים לצאת מידי ספק. אם היה מדובר בכמה ספקות, או בתחום שרק מומחים צריכים ליישם (כמו הלכות גיטין או טריפות) אז ניחא. אבל השאלה הזאת היא רק קצה קצהו של תחום שנוגע לכל אדם ואדם, והוא הולך וגדל באופן אקספוננציאלי בדורות האחרונים ללא פסיקה פשוטה וקצרה אותה ניתן לישם במרבית מקרי היומיום. אין זה פלא שהלכות קדימה, שינוי מקום, פת הבאה בכיסנין וכו´ פשוט נעלמות להן יחד עם ברכות רבות שתיקנו חז"ל. פשוט עצוב.

שלום עמיחי,
מה נומר ומה נדבר.
א. אני מזדהה עם תחושתך - תגובתך בעניין הלכות ברכות. גם אני מסתבך בדקויות ובדקויות של דקויות. האמת היא שאני בעצמי לא הייתי מודע למורכבות העניין של ברכת הקרוטונים - אנחנו לא אוכלים אותם - והופתעתי במה שמצאתי בספר "וזאת הברכה - הלכות ברכות הנהנין".
ב. לדעתי הבעיה, ככל שיש בעיה, איננה בעיקר בפסיקה, אלא בעובדה שאנו חיים בתקופה מבורכת של שפע שלא היה כמוהו בה האדם מסוגל ליצור המון סוגים של מאכלים - במגוון שלא היה קיים אף פעם. השפע והשוני הוא היוצר את ההבחנות הרבות בברכות שאנו הרוצים לאכול תוך כדי הכרה בברכת ה' חייבים להכיר.
ג. לאמתו של דבר גם בתקופת הגמרא היו מודעים לקושי היחסי בידיעת כל ההבחנות הדקות בענייני ברכות, ובגלל זה אמרו שמי שיודע תמיד לדייק בברכות הוא הנקרא "חסיד".
ד. כאשר למדתי את הדברים על קרוטונים בספר "וזאת הברכה" הגבתי כמוך, והתלבטתי אם ואיך לסכם את הדברים באתר כדי שלא לבלבל. אחר כך הבנתי שהספר בעצם מקל ועוזר למי שקשה לו בהבחנות הדקות של הפסיקה. פשוט צריך לאכול סלט עם קרוטונים אחרי אכילת לחם רגיל מבלי לברך כלל או לקנות קרוטונים בגודל של פחות מכזית - שזהו אם אינני טועה הגודל הרגיל שלהם - ולברך "מזונות".
ה. אוסיף עוד פרט חשוב שלא כתבתי בתשובה המקורית היות וכאמור רציתי לפשט כמה שהיה אפשר. לדעתי, אם הקרוטונים בסלט הם טפלים לסלט, כלומר שמו אותם רק לגוון או להוסיף טעם, כמעט כמו תבלין, אין צריך לברך עליהם בכלל, והברכה על הסלט מכסה גם אותם. אלא שרוב האוכלים קרוטונים בסלט אוהבים קרוטונים ולא מקמצנים בהם, ובשבילם הם חלק מהותי בסלט עצמו. ובזה חזרנו לנקודת ההתחלה.
סוף מסכת הקרוטונים!
בברכה, דוב ברקוביץ