קנאה

שלום לך!
דבר ראשון- תדעי שאת ממש לא היחידה שנלחמת עם המידה הקשה הזו, ואשרייך על המאמץ והעקשנות להתגבר עליה.
תמיד אומרים שזיהוי בעיה ורצון להשתנות- זהו חצי הדרך להצלחה.

באתר הזה שאלו רבות את השאלה שלך, ונענו בתשובות שונות.
את מוזמנת לעיין דרך מנוע החיפוש ולהפנים את שמתאים לך.

גם אני אנסה לעזור לך.
תראי,
הידיעה הזו שהבעיה נובעת מגאוה זו התחלה מצויינת.

ה'פלא יועץ' כותב: "ויתן אל ליבו כי לפי ערכו וידיעתו והשגתו והכנתו והחסד אשר גמל עליו יוצרו , עדיין לא יצא ידי חובתו אחד מני אלף... ויהא דן כל האדם לכף זכות.."
כלומר- עליך כל הזמן לשנן לעצמך שכל מה שאת מקבלת מלמעלה הוא חסד, כי את- כמו כולנו- לא עושה את חובתך בעולם אפילו ביחסיות של אחד חלקי אלף. ואם משהו אחד קיבל משהו שאת לא קיבלת- זה לא בגלל שמגיע לו משהו ובטח שגם לך לא מגיע.
ואם תתחילי לעשות חשבונות של מה מגיע לי ומה מגיע לחברתי- תצאו שתיכן מופסדות, אז עדיף שתשמחי על מה שכבר קיבלת- שגם הוא לא ילך בגלל החישוב של 'מה מגיע לי'.
ה'פלא יועץ' אומר על מידת הקנאה "שיאמין באמונה שלימה שאין אדם נוגע במה שמוכן לחברו" וגם אם תהיי לבד בעולם- הקצובה שקיבלת מלמעלה לא תשתנה, ולהפך- אם יהיו כמותך אלף בנות- כל אחת תקבל את המיועד לה ולא דבר אחד פחות.

את הדברים האלו כולנו צריכים לשנן כל הזמן לעצמנו, ואולי גם לכתוב על פתק ולקרוא בו כל שניה פנויה שיש לנו כדי להפנים את הדברים ולחיות על פיהם.

בתקווה שעזרנו במעט,
נועה ועמיחי,
צוות ישיבת צפת.