שאלה
שלום שלום!
אני עכשיו עובדת על עצמי בקטע של מילים לא יפות, שכאן לא המקום לפרטן. מילים שנפלטות כשאני כועסת, לא מילים של עלבון או בעלות אופי מיני. אני ברוך ה' ממש משתפרת, עד כדי שכשאני שומעת מישהי אומרת ---, אני פשוט קופצת ואומרת לה לא לדבר ככה.
יש לי חברה שאומרת שהיא בכלל לא מכוונת למשמעות הלועזית המילולית של המילה, אלא שפשוט נוח לה לפלוט את המילה הזו כשהיא כועסת. בדיוק כמו שהיא תגיד קחר, או גיר, היא פשוט אומרת ---.
אני עונה לה שזה הגיוני אבל בטח שלא מצב אידיאלי, וזה לא ממש משפיע עליה.
יש לך איזושהי טענה יותר משכנעת, שאוכל לתת לחברתי?
תודה רבה!!
"וכל העוסקים בעסקי ציבור באמונה הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם."
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך.
כח הדיבור הוא אחד הכוחות המשמעותיים אותם נטע בנו הקב"ה. כח זה מבדיל אותנו מן הבהמות, שגם אם הן מסוגלות לתקשר ביניהן ברמה מסוימת, אינן מנהלות שיחה ולא מביאות את הקשר המילולי ביניהן לרמה מפותחת.
את הפסוק בתורה המציין את נתינת הנשמה באדם "ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה", מתרגם אונקלוס "נפש חיה"- "לרוח ממללא" ( =רוח מדברת).
בדיבור ברא הקב"ה את עולמו, בדיבור נתן הקב"ה את התורה. לדיבור האדם יש ערך גדול, ואנו רואים זאת באינספור מקומות במקורותינו. הנה אחד מהם (מסכת מועד קטן דף יח.):
"אמר ר' יוחנן: מנין שברית כרותה לשפתים?
שנאמר (בראשית כב) 'ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם' ואיסתייעא מלתא דהדור (תרגום: והסתייע הדבר בידי שמיים, וחזרו בשלום)".
כח הדיבור שלנו משמש אותנו לדברים עליונים וקדושים המשנים את המציאות, כגון תלמוד תורה, תפילה ולימוד זכות על בני אדם. כמו כן אנו משתמשים בכח זה להעברת ידע ולפיתוחו, לדיבוק חברים ולשימוח אנשים, ולעוד אלף ואחד שימושים טובים וחשובים.
האם צריך להכביר מילים מדוע יש להשתמש בכח הזה לדברים טובים ולא לדברים שפלים, ולהיזהר במה שמוציאים מן הפה?
אור וטוב,
נחום.