שאלה
נעשה לי עוול גדול, ובמר לבי קיללתי את עושה העוול קללה איומה.
אני אדם רציונלי למדי בכל מעשי ודרכי, לא מאמינה באמונות תפלות, ואינני חושבת באמת שדברי יגרמו לאותו אדם רע (אם זה משנה, הייתי לבדי בבית ואיש לא שמע אותי).
אבל, אולי גם בגלל תחושת הפגיעות, אני מוטרדת מכך ש"ירדתי" לרמה כ"כ מכוערת, עד כדי לקוות למוות של אדם אחר. אני מחפשת דרך לתיקון רוחני, אולי אפילו "פורמלי" לעצמי ולקללה שקיללתי. האם יכול הרב להציע דבר שכזה?
תודה רבה מראש וכל טוב
תשובה
שלום רב,
כדי לתקן את המעשה ואת הרגשתך גם יחד חשוב שתביעי חרטה במילים על אותה קללה, ותקבלי על עצמך שלא לקלל עוד כפי שעשית. מתאים לעשות זאת לאחר סיום של תפילה, אבל אין זה הכרחי. מה טוב אם תוסיפי גם תפילה או פרק תהילים ותתכווני להצלחה ולברכה לאותו אדם שקללת.
בברכה,
רונן לוביץ