שאלה
שלום! אני גרה בטבריה ובשבת פרשת פנחס זכינו לביקור של קטיושות שהפריעו לנו במהלך השבת..
הרבה אנשים מהצפון עברו למצוא מחסה בדרום אני הצעתי להורים שלי לנסוע לירושלים והם אמרו שלא צריכים לפחד וצריך לאמין בה', אני לא פוחדת ואני בוטחת בה' ולכל טיל יש כתובת אבל מה עם "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"?!
ועוד שאלה איך אפשר להרגיע אנשים בזמן המלחמה הזאת??! יש לי חברה שבמהלך כל השבת היא רק בכתה ובמצואש'ק הרגעתי אותה אבל לא נראה לי שזה עזר..
תודה רבה אתם ממש מצילים נשמות מישראל חיזקו ואימצו!
ובאמונה לבשורות טובות ולביאת המשיח..
תשובה
שלום וברכה!
השאלה שאת שואלת במיוחד בימים האלה, מעלה נקודה מאוד חשובה לבירור שצריכה להיות טבועה בליבנו פנימה פנימה.
אכן- לכל כדור יש כתובת, אבל מצד שני אנחנו צריכים לעשות השתדלות.
ומהי אותה השתדלות?
אם צה"ל אומר שצריך לעזוב את הבתים ולעבור דרומה לכמה ימים אז צריך להשמע לו, אבל כיון שצה"ל אינו אומר זאת –אין חובה לעבור לדרום. אם את רוצה תשובה הלכתית מוסמכת יותר אז תפני לגורמים המתאימים...
אני חייב לומר לך שאתם לא יודעים עד כמה אתם מחזקים אותנו!
הביטחון שאתם מקרינים אפילו שאתם מפחדים, זה משפיע עלינו! זה נותן לנו כוחות להתמודד עם הכל!
לגבי השאלה השניה, פה אנחנו נכנסים לנקודה מאוד עמוקה שמצריכה גם הבנה עמוקה-
המוות הוא דבר חולף.
מה כוונתי? אנחנו מאמינים בני מאמינים שתהיה תחית המתים, אנחנו מאמינים שיבוא המשיח
ובמיוחד במלחמה שאומר לנו המדרש שכשיש מלחמות בעולם "צפה לרגלו של משיח"
אז כל הדברים הרעים הם חולפים.
וישנו נצח!
החיים של עם ישראל הם נצח.
החיים של תורת ישראל הם נצח.
החיים של גאולת ישראל הם נצח.
החיים של ארץ ישראל הם נצח.
הנצח הוא זה שמוביל את חייו של היהודי, הוא יודע להסתכל על כל הצרות שעומדות מולו ולומר "כל מאן דעביד רחמנא לטב הוא דעביד"
הסתכלות עמוקה שיודעת לצחוק כשהיא רואה את השועלים יוצאים מקודש הקודשים כי היא יודעת שתתקיים נבואת הנחמה!
היא יודעת שמכל הצרות האלה תצא גאולה גדולה!
היא יודעת שכשהגר"א כתב בקול התור ש"בעקבתא דמשיחא מכל צרה תבוא ישועה" וכשהוא מצרף לזה את הפסוק "ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" אז ההסתכלות הזאת יודעת שדוקא מתוך הצרה תבוא הישועה!
מתוך עומק החושך אנחנו זוכים ונזכה בעז"ה לראות אור גדול!
ולכן אנחנו צריכים להתחזק!
לא בצורת חריקת שינים אלא להיפך בציפיה גדולה ועצומה לישועת ד' ולגילוי משיח צדקנו!
הרי אנו בשלושת השבועות וצריך להעלות על ראשנו את ירושלים.
דוקא עכשיו אנחנו צריכים להתעורר לקראת הגאולה השלימה.
ומתוך זה ודאי שאנחנו מבינים שאפילו אפשר קצת לשמוח, אבל אם אדם מרגיש רע אין זה אומר שהוא רשע חס וחלילה.
אין אדם נתפס בשעת צערו.
ומה אומרים לחברה? לדעתי יש כמה יסודות שצריך לאמרם-
א. עידוד-אין איסור לבכות בגלל המצב, ולהיפך הרבה פעמים הבכי מאוד עוזר להוציא את הרגשות. צריך להיות שמה ולחבק ולעודד שבעז"ה יהיה טוב.
ב. אסור להתיאש- היאוש הוא האויב הגדול ביותר של האדם. אם אדם מיואש הוא לא יכול להמשיך לחיות, הוא לא יכול לעשות כלום.
ג. אמונה- ההיפך מהיאוש זוהי האמונה ביכולתינו, אמונה בקב"ה אמונה שיהיה טוב.
ד-להסביר שכל הורדת המורל שלנו זה בעצם ניצחון של המחבלים. הרי זה בדיוק מה שהם רוצים כמו שעמלק רצה בזמנו, ליאש את עם ישראל, "אשר קרך בדרך" ומובא בהרבה ספרי חסידות שעמלק רצה להכניס קרירות בעם ישראל, שהכל מקרי, וגם קרירות בעבודת ד', ואם אנחנו נכנעים היום למחבלים ימ"ש אז זה ניצחון שלהם והם שמחים בזה, ולכן אנחנו צריכים להתחזק ולא לתת להם לנצח אלא שאנחנו ננצח.
ולכן כולנו נשתדל להתחזק באמונה גדולה בד' ובגאולתנו.
להתחזק באהבת ישראל והתאחדות נגד כל האויבים שלנו מסביב.
ובעז"ה עוד נזכה לשוב לכל חלקי ארצנו ולגילויה המלא של הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
אני מקוה שעזרתי, ואשמח לעזור בכל אשר אוכל במייל שלי
elchananshmuel@gmail.com
כל טוב ברכה ושמחה!
אלחנן