שאלה
שלום כבוד הרב!
בראשית, כח: "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה... "
שתי שאלות בנוגע לפסוק הנ"ל:
• מדוע אומר ה' "אברהם אביך" (עם דגש על "אביך"), למרות שהיה סבו, ולעומתו, לאביו יצחק אינו מוסיף כינוי, למרות שבאמת היה אביו?
• בהתגלות ה' למשה, הוא מתגלה אליו בשם הוויה, ואומר שאל אבותיו הוא לא התגלה בשם זה, אלא כ"אל שדי". בפסוק רואים שהוא כן מתגלה ליעקב בשם הוויה. הכיצד יתכן?
תודה רבה על היחס החם!
בברכה.
תשובה
שלום
הערה טרם אפתח, עדיף שלא לרשום את השם המפורש במחשב שהרי כל העלאת שורה השם נמחק והדבר קשה לי כגידין.
לגבי שאלתך הראשנה, הרי הדגש על אביך בא ללמדנו שנכדים נקראים בנים, דהיינו היחס בין אברהם ויעקב הוא ישיר, שהרי גם היום אנו קוראים אבות לאברהם יצחק ויעקב, שהם היוצרים הראשנים והיסודיים לעם ישראל לדורות.
לשאלה השניה, יש לעיין בתורה שלימה, שהביא כמה מידרשים על שם ה' שכוונת התורה היא באופן מלא , בכל עוצמתו ולאו דווקא בשם המילולי.
ברכה והצלחה