שאלה
שלום רב.
קל לי להתפלל על עם ישראל, על החברה, על אהבת אחים, הגוש וכו'...אבל יש לי קושי מסוים בלהתפלל על נושא הזיווג לעצמי.
כל פעם כשמדברים על נושא הזיווג, הצורך לעשות השתדלות עצמית, להודיע לכולם שאתה מעוניין שיציעו לך ולהתפלל- אני לא מסוגלת להזדהות עם החלק השלישי של העניין. ברור שאני סובלת כמו כל רווקי המגזר מהעניין, אף אחד הרי לא נלהב לשרוץ באתרי הכרויות ברשת, לייגע את עצמו בדייטים לא קשורים ולפעמים אפילו להרגיש שזה נורא מתסכל, אבל אין הצעות והנושא כנראה לא תלוי בי בכלל, בניגוד לדברים אחרים שכן בשליטתנו. העניין הוא, שלגביי אולי לא ניסיתי הכל. אולי לא ניסיתי את הדבר העיקרי (תפילה).
אני משתמשת בכל "התותחים הכבדים" אבל כלום לא צולח, אולי מכיוון שאני לא מתפללת.
אבל,
אני מרגישה שהקב"ה אמור להבחין בעצב שלי בעצמו.
זה כמו בסרט, המציאות של אדם מקסים וטוב לב שמגיע לו הטוב ביותר ונקלע לתוך מציאות עגומה מדברת בפני עצמה בלי מילים! מה, הוא לא רואה איך אני הדודה הטובה ביותר, רגישה כ"כ לילדים ומשוועת לשלי? הוא לא שם לב איך דווקא אנשים רציניים, איכותיים, תורניים, שמחפשים להיטיב הם אלו שמחכים ומחכים והלב נחמץ?
למה להצטרך להתפלל על משהו שהוא כל כך בסיסי?
הרי אפשר לחשוב.
זה גם לא שברגע שאתחתן אוכל לנוח על זרי הדפנה. גם חיי נישואים הם התמודדות רצופה בקשיים. אבל אנחנו כן רוצים להתחתן כדי להקים בית, כדי לגדל ילדים כשתילי זיתים מסביב לשולחן. כדי להודיע דבר ה' בעולם.
אז למה גם על דבר כזה אני צריכה להתפלל?
יש לי גם קטע ציני כזה לפעמים.
דווקא בזה אני כאילו משכללת את הערך של חשיבות האדם, מעשה ידיו ופחות את הסיעתא דשמייא.
וזה דיי מצחיק וחבל, כי באופן כללי האמונה שלי היא גדולה ותמימה ומכילה את הכל.
תשובה
שלום לך.
אכן, את עוברת התמודדות קשה, וברצוני לחזק את ידיך, שתמשיכי למרות התסכולים והעצבות שמגיעה לפעמים, לנסות ולהשתדל בכל דרך אפשרית למצוא את הזיווג הראוי לך, ויהי רצון שזה יקרה במהרה ושתזכי להקים בית נאמן בישראל.
לגבי שאלתך בעניין התפילה.
רבות נאמר ונכתב בנושא התפילה, מכיוונים רבים ושונים. אחת השאלות היא מעין השאלה שאת העלית – מדוע אנו צריכים להתפלל לקב"ה ולפרט את צרכינו ומחסורינו, כאשר הוא ודאי מודע להם?!
לפי הרמב"ן – עיקר המצווה להתפלל היא דוקא בשעת צרה. בכך אנו מבטאים את התלות שלנו בקב"ה, ואת ההבנה שאין מי שיכול לעזור לנו מלבדו. כל השאר הם רק שליחיו.
ודאי את מכירה את דברי חז"ל – 'מדוע האמהות היו עקרות? מפני שהקב"ה התאווה לתפילתן (לא ציטוט)
מתוך הדברים אנו רואים כי הקב"ה רוצה שנתפלל אליו.
גם מבלי להבין את המשמעות העמוקה של העניין, הדבר יכול לתת לנו מוטיבציה גדולה להתפלל – שהרי הקב"ה רוצה את תפילתנו!
הגמרא במסכת ברכות (דף ל"ב ע"ב) אומרת:
"אמר רבי חמא ברבי חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' ".
אדם צריך להתפלל שוב ושוב, גם אם לא נענה.
הרב קוק מבאר בספרו עין אי"ה, שבניגוד להבנה השטחית, על פיה התפילה הינה אמצעי להשלמת צרכינו, באמת יש בחינה שבה הדברים הפוכים. החסרונות הם האמצעי שנועד לגרום לנו להתפלל, כאשר התפילה היא התכלית! על ידי התפילה, וההתקשרות לקב"ה, אנו משלימים את נפשנו. אם אדם התפלל וראה שעדיין לא נענה, עליו להתאמץ ולהתפלל עוד ועוד, שזהו רצון הקב"ה שישלים את נפשו.
הידיעה הזו שישנה תכלית בכל תפילה ותפילה, נותנת לנו כח לחזור ולהתפלל, מכיון שאנחנו לא מרגישים שכל תפילה שלא נתקבלה היתה לחינם חס ושלום, אלא הקב"ה שמח בכל תפילה שלנו.
אין אנו בקיאים בכל החשבונות האלוקיים, מדוע אדם זה מקבל את צרכו מיד, ואדם אחר צריך תפילות רבות, וזמן רב עד שצרכו מתמלא. אך חז"ל מלמדים אותנו שצורת התגובה שלנו למצבים שבהם אי מילוי צרכינו מתמשך והולך, היא – לא יאוש חס ושלום, אלא התחזקות בבטחוננו בקב"ה, התחזקות בתפילה, וכמובן – להמשיך ולהשתדל בעצמנו בעניין.
אנו מאחלים לך שתזכי להתפלל תפילות זכות וטהורות שיעלו מעלה ויעשו נחת לפני הקב"ה, ומשתתפים איתך בתפילותיך. יהי רצון שכל בקשותיך יתקבלו לטובה במהרה, בתוך שאר עם ישראל.