שאלה
בס"ד
שלום .
אני בשיעור א' בישיבה גבוהה כלשהי בארץ.
הלימודים מאוד מאוד קשים לי ואני מרגיש שהם חונקים אותי לגמרי....
במשך כל שנות לימודיי ביסודי ובתיכון תמיד חיכיתי לחזור ללימודים אחרי חופש והתגעגעתי ללמוד מתוך עניין ועכשיו זו ממש הפעם הראשונה בחיים שלי שאני רוצה שהבין הזמנים הזה לא יגמר..
אני בטוח שהלימוד הזה חשוב לי ואני רוצה בו אבל הוא ממש קשה לי...
תפסתי את עצמי וחשבתי והגעתי למסקנה שאני ממש עצוב לחזור ללמוד וזה מעיק עליי...זה כמו איזה ענן שחור בעתיד...
חשוב לציין שאין לי שום דעות קדומות על לומדי תורה ואני לא חושב על "מה יגידו" אלא באמת אני רוצה ללמוד ואני יודע שזה יבנה לי את כל החיים ואת התרומה שלי לעמ"י ואני בא באופן פתוח ללמוד ובלי שום "תאריך סופי".
אפשר עצות ? עידוד? עצות מעשיות ?
תשובה ארוכה תתקבל בברכה..
נ"ב - הישיבה קצת רחוקה מהבית והאווירה בה אולי קצת דוחקת אותי אולי כדאי לעבור לישיבה בעירי?(אני לא יודע אם זה תירוץ אמיתי או שזה סתם עצת היצר הרע )
תשובה
שלום
זה קצת מוקדם להכריע, אתה זקוק לעוד קצת זמן, אתה זקוק לחברותות בראש שלך, קליל, בדיחות הומור, שילוב של נעימות והספק, ואתה צריך רב בישיבה להתקשר אליו, לפתוח בפניו את הלב ומתוך המערכת הוא יודע לחפש את המקום הראוי לך, אם תוך חודש , זה עדיין מעיק, אתה צריך לעבור לישיבה עם אוירה יותר קלילה, שדרות למשל, יושבים שם גם חברה של משתגעים על עוד תוס', אבל נהנים, בגלל האוירה והחברה.
בכל מקרה אל תעבור ליד הבית, זה מתכון בטוח להכשל, בהתאקלמות בישיבה .
ברכה והצלחה