שאלה
שלום
בספר ההלכות של הבן איש חי רשום שעל פי הסוד והקבלה יש מקומות בתפילה שצריך לעצום את העיניים ולחבק ידיים חוץ מיום טוב וחגים.
השאלה שלי היא למתי הוא התכוון באמצע התפילה ואים אפשר לפרט ולהסביר את זה אני ישמח.
תודה.
תשובה
ב"ה
שלום רב.
מרן הבן איש חי זיע"א מציין בכל מקום ומקום - איפה עושים זאת.
לדוגמא: בתפילת עמידה (אם לא מסתכל בסידור).
בשמע ישראל.
ב- מזמור לדוד ולכה דודי.. ועוד..
על פי הקבלה - כל השפע יורד לעולם מלמעלה באמצעות זיווג ..
זה מה אנו אומרים: לשם יחוד (יחוד וזיווג) קודשא בריך הוא (ז"א, בלשון הקבלה) ושכינתיה (נוק', כנסת ישראל בלשון הקבלה).
לכן יש מקומות שאיננו מסתכלים, ואפילו אנו עוצמים את העינים ושמים עליהם יד (בקריאת שמע לדוגמא)- כדי שלא להסתכל בזיווג המיסטי.
תיקח לדוגמא את לכה דודי..
ישנם עוד הסברים אחרים, עיין בשער הכוונות של האר"י, ובבן איש חי ובעוד יוסף חי הלכות.
שבת שלום ומבורך.