צער בע"ח

שלום רב,

אכן צודקים הדברים, שיש חיוב של צער בעלי חיים, וצריך לדאוג לבעלי החיים שלא לצער אותם, וזה מחסדו של ה´ שרחמיו על כל מעשיו, וכך הוא מצוה אותנו לנהוג בחיים שלנו בדברים רבים.
למרות החשיבות הגדולה של המצוה הזו, ישנם זמנים שהמצוה הזו תהיה צריכה להדחות. מצבים אלו אין לנו ברירה אלא לעשות את מה שאנו חייבים, ולפעמים אף זה מה שטוב בפנימיות הדברים, ובכך לעבוד את ה´.
כאשר אנו באים לאכול בהמה, אנו לא אומרים שאסור לנו לאכול אותה, שכן בהריגתה יש צער בעלי חיים, אלא אנו אומרים שה´ ברא את העולם בשביל האדם, ולכן מותר לאדם לאכול בהמה, אלא שהוא צריך להשתדל לעשות את הדבר באופן הטוב ביותר, שזה גם כולל שלצער כמה שפחות את הבהמה.
כאשר אנו זוכרים שהיעוד של בעל החיים הוא לשרת את האדם, אנו מבינים שזה התיקון שלו, ולמרות שלא תמיד זה פשוט לבעל חיים, זו באמת הדרך הנכונה.

מידי פעם אנו שומעים על גופים וארגונים הקוראים למניעת צער בעלי חיים ולצמחונות, ואכן דבר זה זכה לדיון ארוך, הן בכתבי הרב קוק זצ"ל והן בכתבי בנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, ובין הדברים שכותב הרב צבי יהודה זצ"ל זה שהעולם הוא מערכת אחת והכל קשור אחד לשני, הכל נברא למערכת אחת, ולכן כאשר נצרך הדבר למערכת זה דוחה את הדבר הפרטי.

כך גם אנו מוצאים אדם שחטא עם בהמה, שצריך להרוג גם את הבהמה, למרות שלא היא בחרה בעבירה, שכן הואיל ונעשה בה עבירה, אין תקנה אלא בהריגתה. הריגה זו היא גם תיקון עמוק לבהמה, שהיא מתקנת את עצמה בכך שנעשה בה הדין המיוחד לה.

כך גם בנושא של הקדשות וכו´ שהובא, שבדבר זה כיום אין אפשרות לתרגם אותו לדברים מעשיים, ולכן האיסור נשאר על הבהמה, ובכך נגרם שהבהמה יש בה איסור, ושהיא מהוה מכשול לכל מי שיתעסק איתה, ולכן אין תקנה אלא שהיא תמות.
למרות זאת, אין להרוג אותה, שכן היא לא היתה קשורה עדיין לאיסור, שלא נעשה בה איסור, אלא שלא רוצים שיגיע איסור, ולכן דואגים לכך שהיא תמות מיתת עצמה. ולכן למרות הקושי שבדבר, ולמרות הצער, זו הדרך הנכונה ביותר, שהיא יותר באופן טבעי, והיא נובעת מהצורך לשמור שלא יגיע איסור על ידה.
כך אני מבין את הדברים, אך בודאי שאפשר עוד לעיין בדברים ולהשלים אותם מעוד צדדים רבים. אך אין רצוני להאריך, ואשמח לדעת עוד הסברים.
בברכה,
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il