שאלה
כבוד הרב אני תלמידה באלופנה די דתית חזק ובאלופנה יש תקנון צניעות ואני מרוב חובתי חייבת להשמוע ולכבד את הנהלים בבית ספר ואני עושה את זה כי אומרים לי ולא כי זה בא ממני ואני מתחזקקת בדרךך שליי ,חצאיות בבית ספר אני לובשת ארוך ואבל בבית אני ללא לובשת חצאיות ארוכות ואני לא רוצה להרגיש צבועעה ,אני רוצה שזה יבוא ממני ואני לאט לאט מתחזקת בדרך שלי ובאמת קשה לי ללכת עם חצאיות ארוכות מה לעשות ? ואם כך אני צריכה להמשיך וזה בסדר ?
תשובה
הרבה דברים אנחנו מתרגלים ועושים בהתחלה לא מרצון והבנה , אלא מהורים שמרגילים אותנו או נורמות שמקובלות במסגרת בית ספר וכד'. זה לא לכשעצמו. המטרה היא שלאט לאט מתוך כך שאת שואלת את עצמך בשביל מה זה , ולמה זה כל כך חשוב להם, ןכד', תיווצר אצלך גם הבנה והזדהוןת עם המסר של הלבוש או של התפילה וכד', ואז זה ישתלב עם הרצון שלך.
זה חלק מכל תהליך חינוכיח.
לעומת זאת כשנותנים חופש מוחלט ולא מכוונים לדברים מסויימים - זה חינוך קלוקל וגרוע , ואני בטוח שלא היית רוצה שזה מה שתקבלי.
תמשיכי, ותראי שדברים שהיו זרים ואפילו קצת מציקים, הופכים עם ההתבגרות למובנים וטובים.