צניעות

בע"ה
ישנם ספרים רבים שעוסקים בנושא. ביניהם: "כתנות אור", והרבה ספרים של הרב אבינר, אבל העיקר הוא משום שתי סיבות שבעצם הן אחת.
הצניעות היא טבעית לאשה יותר מאשר לאיש. אינני מדבר כרגע על הביישנות שגם היא טבעית לה יותר אלא על הצניעות, כלומר הרצון לבא לידי בטוי לא בחשיפת הגוף אלא להיפך דוקא ע"י רבוי לבוש.
אשה אוהבת להתלבש, יש לה בגד שמתאים לבקר ובגד לערב, בגד לשבת ולחתונה ולכל חתונה היא צריכה בגד אחר ולבסוף היא תעמוד מול הארון ותאמר "אין לי מה ללבוש"! לא כי באמת אין , אלא כיון שאינה מוצאת מה מתאים לאירוע של היום! לא מדובר בפינוק סתם, אלא באופי, שגורם לאשה להבין שהבגד מבטא את ההרגשה הפנימית ואינה דומה הרגשתה של אשה בבת מצוה של אחותה, להרגשתה בחתונה של חברה.
אצל גברים זה לא כך.
היכולת של האשה לתת בטוי שונה לכל תחושה גם חיצונית דרך הבגד, הוא חשוב ביותר, ומעיד על יכולת גבוהה, כשם שההבדל היסודי בין אדם לבהמה הוא שאצל בעלי חיים , כל החתולים נראים אותו דבר, כי אין הבדל עקרוני ביניהם,וכך גם הג'ירפות או כל בע"ח אחר, ואילו אצל בני אדם, לכל אחד יש אישיות משלו, ולכן אנחנו לובשים בגדים, כדי לבטא שאנחנו לא אותו דבר, למרות שיש לנו גוף אחיד, אלא העיקר שבנו - שונה.

חלק מהבטוי של תכונות האשה - דרך הנושא של הלבוש הוא גם הביטוי המיני, או היופי המיוחד של האשה שדרכו היא יכולה לשדר מיניות , וכדי לתת ליכולת הזאת ביטוי נכון חשוב שבעתיים להקפיד על לבוש מתאים , שמבטא לא את הצד היצרי של המיניות הנשית אלא דוקא את תכונותיה העמוקות יותר , המעודנות והטובות שבהן היא מתבלטת ומוצאת חן בעיני אלקים ואדם.