צניעות בין גברים

שלומי שלום רב,
העניין שהזכרת אכן מופיע בפוסקים, אלא שצניעות הגבר נתפסת כעניין שבין אדם למקום, בשונה מצניעות האישה שהממד המרכזי בה נוגע לחשש של גירוי היצר מצד גברים. לכן הלכות אלה נמצאות בתחילת הלכות אורח חיים. אני מביא לך בזה את תמצית הדברים מתוך השולחן ערוך אורח חיים סימן ב,סעיף א: "לא ילבש חלוקו מיושב (טור) אלא יקח חלוקו ויכניס בו (ראשו) וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום שהוא מכוסה. ובסעיף ב ממשיך ואומר: אל יאמר: הנני בחדרי חדרים ב מי רואני, כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו".
וכך כתב על כך המשנה ברורה שם: "מיושב - דאז בהכרח יתגלה גופו והאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקב"ה ואפילו כשהוא לילה ובחדרי חדרים הלא מלא כל הארץ כבודו וכחשיכה וכאורה לפניו יתברך. וכן צריך ליזהר תמיד מחמת טעם זה שלא במקום הכרח מלגלות מבשרו ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם אבל רשאי לגלות ידו עד קוב"דו וצוארו עד החזה ע"כ האנפלאות יראה ללבשם או לפשטם ג"כ תחת הסדין שלא לגלות רגליו שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו שאין הולכין יחף אפילו בקיץ וכן כל כיוצא בזה אם לא שאי אפשר בענין אחר וכן בבית המרחץ שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים וא"א בענין אחר אין בזה משום פריצות וכן כשרוחץ בנהר הדין כן רק יזהר לפשוט וללבוש סמוך לנהר כל מה שאפשר בכדי שלא ילך בגילוי הגוף שלא לצורך ואפילו ערותו א"צ לכסות בירידתו לנהר ולא עוד אלא שהמכסה נראה כאלו בוש בדבר וכאלו כופר בבריתו של אברהם אבינו אך בעלייתו מן הנהר שפניו כלפי העם ישחה או ישים ידו כנגד ערותו לכסותה ובלבד שלא יגע בה כמו שיתבאר בס"ס ג'. איתא בש"ס חלוק של ת"ח כל שאין בשרו נראית מתחתיו. והאידנא אין נזהרין בזה משום שהולכין הכל בבתי שוקיים ואין הבשר נראית:
(ב) כשיקום - ר"ל כשיקום ויצא מתחת כיסוי סדינו שהיה מונח שם ערום כשפשט חלוקו יהיה עתה תיכף מכוסה כי יפול חלוקו על כל גופו מעצמו", וע"ע בסימן רל"ט לעניין פשיטת הבגדים.

ואמנם יכול אני להעיד שבחוגים חרדיים מקפידים על הלכות אלה, ובישיבות מתלבשים הבחורים מתחת לסדין או לשמיכה, אך בחוגי הציונות הדתית רגילים לנורמות שונות בעניין זה, וצריך כל אדם להיות צנוע בהתאם לנורמות המקובלות בחברה בה הוא חי.

בברכה נאמנה (וד"ש מבני אלעד),
רונן לוביץ