ציצית לבנות

שלום רב
אכן קיצרתי בדברים, והפנתי למקורות לעיין בדברים, ולא רציתי להכנס אל כל הפרטים שלא רציתי להכביד, אך הואיל ואת שואלת יותר הרחבה אשמח לעשות זאת, אם כי שוב הדברים מורחבים יותר בספר ילקוט יוסף הלכות ציצית סי´ יז´ ושם כתב סקירה של דעות הפוסקים. כמו כן ישנו ספר הנקרא "ספר השו"ת" על הלכות ציצית, שבו מופיעים הפוסקים בנושא בהרחבה ואפשר שם לקרוא תשובות שלמות של הפוסקים אם רוצים להרחיב ולעיין.
ואעבור אל השאלות אחת לאחת ואענה לפי עניות דעתי.
1. בת רש"י שהניחה תפילין – בתפילין אין שייכות ליוהרה, כפי שהוסבר שיסוד יוהרה זה שהמעשה הראשוני רק גורם לחיוב ולא עצם המצוה, כמו ציצית שרק כשלובשים בגד עם ארבע כנפות חייבים להטיל בו ציצית ולכן כאשר המרחק הוא של שתי דרגות יש בכך יוהרה, אך בתפילין עצם הנחת תפילין זו המצוה ולכן לא שייך יוהרה. אמנם גם בתפילין נשים לא יניחו אך מסיבה אחרת, כפי שמופיע בשו"ע בהמשך מטעם שתפילין צריכות גוף נקי וגברים אשר הם חייבים ממילא אנו לא חוששים שיניחו בגוף לא נקי שכן זו החובה שלהם. אך נשים שהן לא חייבות, בהן יש חשש של גוף נקי ואנו לא רוצים שיניחו וכך כותב הרמ"א. אמנם המשנה ברורה מסביר שם שאם נשים היו חייבות היינו גם מחייבים אותם בגוף נקי בתפילין אך הואיל והן לא חייבות וההכנסה של האשה את עצמה למצוה היא לא מחוייבת לכן אנו לא רוצים את הבעיה של גוף נקי. אמנם בת רש"י אם התעטפה בציצית, יש דיון על כך, שמי שאומר שגם התעטפה יסבור שלדעתה אין בעיה של יוהרה, או בגלל שהיתה מפורסמת בצדקותה או משום שחלקו על דעה זו של יוהרה בציצית, אמנם לא כך נפסקה ההלכה, כפי שהבאנו בתשובה הראשונה ולכן אם מישהי היום תרצה לנהוג כמו בת רש"י לא נסכים לכך. מובן גם כן שמי שאומר שבציצית לאשה יש איסור של לא ילבש ממילא יסבור שבת רש"י לא התעטפה בציצית, ובתפילין אין איסור "לא ילבש" ואין רצוני להאריך בכך.
2. "לא ילבש" בציצית מתחת לבגדים שלא רואים – אכן בהלכות "לא ילבש" המופיעות בחלק יו"ד של השולחן ערוך, מופיעות כמה הלכות בענין, ושם בנושאי כלים על השולחן ערוך מופיע שדברים שאדם לא עושה על מנת להתנאות אלא בגלל קור וכד´ אין בהם איסור לא ילבש. ונראה שכך פוסקים להלכה. ולכן דוחה הרה"ג הרב יצחק יוסף שליט"א את הדעה שיש בציצית לאשה איסור לא ילבש שכן אין כוונתה להתנאות אלא לשם מצוה ולכן לא שייך לא ילבש, וסובר הוא שהפוסקים שכתבו שיש איסור לא ילבש באמת פסקו שגם דבר שעושים בגלל קור וכדומה יש בו איסור לא ילבש. ואכן גם הרמ"א שכתב שאשה לא תלבש ציצית בגלל יוהרה, נראה ברור שסובר שאין בציצית איסור לא ילבש, שאם היה חושב כך היה צריך לכתוב את הסיבה העיקרית שהיא איסור מפורש ולא את הסיבה שהיא פחות חמורה (אם כי יש עדיין מקום לדון בכך). וגם בילקוט יוסף סובר שלהלכה אין איסור לא ילבש בציצית לאשה אלא רק איסור יוהרה. אמנם אם אשה לובשת ציצית מסיבה פמניסטית של להדמות לגברים, באמת יהיה בפשטות איסור לא ילבש (כמו שמסיים שם בילקוט יוסף בהערה את דבריו).
3. בנושא יוהרה כאשר אחרים לא רואים ולא יודעים כגון שעושה בצנעה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים. בשו"ת שבות יעקב סובר שאין איסור, שהואיל ולא רואים אין בכך יוהרה, ואילו בספר ים של שלמה סובר שיש איסור גם אם אחרים לא רואים. לכן כאשר אחרים לא רואים שלובשת ציצית תהיה מחלוקת בין הפוסקים האם יהיה חשש יוהרה או לא, ונראה שהואיל ואין בכך איסור מהתורה יכולים לסמוך על המקלים. אך שוב צריך להקפיד מאד שלא יראו שכן יוהרה זה דבר לא פשוט, ואף מלקים חכמים על יוהרה לחלק מהפוסקים (עייני על כך באנציקלופדיה התלמודית ערך גאוה בפרק על יוהרא).
4. בענין ברכה. הכלל של כל המצות עשה שהזמן גרמא שלספרדיות לא מברכים ולאשכנזים נהגו כן לברך, האם הוא שייך גם בציצית – בפשטות תהיה המחלוקת קיימת, אמנם אם האיסור הוא לא ילבש – בודאי שאסור לברך שכן כל מצוה שעושה אותה באיסור בעצם המצוה, אין מברכים שהמברך הוא בכלל מנאץ את ה´, אך בדבר של יוהרא שהוא דבר חיצוני למצוה בודאי שהמחלוקת קיימת, אם כי שאלה זו איננה אמורה להיות רלוונטית למעשה, שהרי אשה לא תתעטף בציצית כלל ולכן מה שייך לדון אם תברך או לא? אך כתבתי את הדברים על מנת להבין את הגדר של ברכה בכלל.

אקוה שהדברים מובנים ואם לא מספיק אשמח להמשיך ולענות עוד.
בברכת הצלחה רבה ולימוד פורה
יצחק.