שאלה
שלום כבוד הרב,
אני צמה ביום כיפור כבר מגיל 10. בשנים האחרונות, הצום הופך למסכת סבל ארוכה וקשה שמשפיעה לרעה על כל בני ביתי. הצום גורם לי למיגרנות קשות, בחילות, והקאות, הדבר נמשך גם לאחר סיום הצום כיוון שאני לא יכולה לאכול ולשתות שום דבר, כי אני מקיאה כל הזמן, (לפעמים גם יום למחרת אני לא מתפקדת ולא יכולה ללכת לעבודה.) התייעצתי עם רופאת המשפחה שלי, והיא המליצה להפסיק לשתות קפאין שבועיים קודם, עשיתי זאת אך ללא הועיל. לקחתי כדורי צום קל שעשויים ממרכיבים צמחיים ואיכותיים, אך גם זה לא עזר. כבר שלושה שבועות קודם הצום אני מצויה בחרדה ופחד מפני הצום והשלכותיו. בעלי משמש כשליח ציבור ביום כיפור וקשה לו לראות אותי כך. גם לילדיי לא נעים לראות אותי במצב זה והם "משביעים" אותי שלא לצום השנה...שאלתי היא: האם יש מידה מסוימת של אכילה או שתייה ביום כיפור למצבי זה? האם להתחיל לצום מלכתחילה או שלא לצום כלל?
בתודה מראש , ציפי (אני משתמשת במייל של בעלי)
תשובה
שלום וברכה
אני מתקשה לענות על שאלה זו.
שלומך וטובתך חשובים מאוד. גם להלכה.
ויום הכיפורים חשוב מאוד. זו מצווה מן התורה. מצווה משמעותית.
ובמצב כזה מנסים לעשות את הדבר האופטימאלי.
לאמור: יודעים מראש שאם זה יהיה המצב – יהיה מותר לך לאכול ולשתות, והידיעה עצמה מרגיעה, ומאפשרת להתכונן לצום כמו שצריך; עושים את מה שכן עשוי לעזור לצום – שתיה, פירות, הפסקת קפאין, מזגן וכדו'; מתחילים לצום. כמה שאפשר; משעה שהצום מפיל אותך ממש – מתחילים לשתות לשיעורים; אם זה לא מספיק – שותים ואוכלים יותר.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב