צדיק ורע לו לא מסתדר עם ההסברים

שלום רב, רמי.
אני חושב שהתשובה לשאלתך טמונה במשפט, הארוך מעט, "אדם שרואה את העולם בצורה ריאלית קשה לו להסתמך על הבטחות לשכר לעולם הבא מכיוון שדבר אחד בטוח לו כרגע- אני חי בעולם הזה ואני רוצה שיהיה לי כמה שיותר טוב! זה בטוח מבחינתי.."
לעניות דעתי, אדם הרואה את העולם בצורה ריאלית, אמור להבין דווקא שהעולם הזה חולף, ולכן צריך לצבור זכויות לעולם הבא! ואפרט את כוונתי.
כאשר באים לילד, ונותנים לו לבחור בין סוכרהי עכשיו לבין 10 ש"ח עוד כמה ימים, הוא לא מסוגל להבין שב-10 השקלים יוכל לקנות 20 סוכריות – הוא מעדיף אחת, כאן ועכשיו. כך גם התרבות המודרנית, הגורסת "שלום עכשיו", ואפילו, במידה מסויימת, "משיח עכשיו". חוסר הסבלנות הזה מעיד על בעיה בראיה והסתכלות קדימה! אדם המתחיל להשקיע בעסק כלכלי כלשהו, לא אומר שהוא לא מוכן להשקיע אם הוא לא רואה תוצאות ורווח מיידיים – אדם כזה אינו איש עסקים! איש עסקים אמיתי, יודע שעכשיו הוא משקיע זמן וכסף, ומפסיד, כדי לגרום, בעוד 5-10 שנים, לרווח גדול לאין ערוך! כשאנו מבינים, באמת ובתמים, כי העולם הבא מוחשי לפחות כמו העולם הזה, הרי שההשקעה משתלמת מאוד! אנו מפגינים בגרות נפשית, ומוכנים לסבול ולהשקיע, כדי לקבל שכר גדול יותר מאות מונים!
אני רוצה רק לכתוב השלמה לדברים, שגם בתוך העולם הזה אפשר למצוא את העולם הבא. על כך אמרו חכמים "עולמך תראה בחייך". כשאדם חש סיפוק פנימי ממעשיו וקרבת ה' - אין לך מאושר גדול מזה.
לגבי עצם מציאותו של העולם הבא, זה נכון שהעדויות לכך לא רבות, משום שאין הרבה אנשים שחזרו משם, אך עצם הישארות הנפש, "חיים לאחר המוות" מוכחים היום באופן מדעי! סרט מאלף בנושא ניתן למצוא בסרט, בכתובת http://www.hidabroot.org/Site/ProDetile.asp?id=682 , אבל באמת היא שאנו לא באמת צריכים את ההוכחות האלה. מדוע?! ברשותך, רמי, אני רוצה לנסות ולהתייחס לרבנים באותה אמת מידה בה אני מתייחס לאנשי מקצוע אחרים (מקצועם הוא תורה ואמונה...). כאשר אתה הולך לרופא, ומקבל אנטיביוטיקה – האם אתה מברר איך זה עובד, והאם הרופא באמת יודע, ומה החומר הפעיל? התשובה הנפוצה ביותר, כמובן, היא לא, לכל השאלות שהעליתי. ומדעו? מפני שאנו מאמינים לרופא, שאם הוא אומר זאת אחרי כך וכך שנות לימוד, ואחרי שרבים לפניו חקרו את הנושא והגיעו למסקנות, כנראה שהוא יודע, ומי אני, הקטן, שאחלוק עליו...
גדולי הדורות, החל ממשה רבנו דרך יהושע והזקנים, שופטים, נביאים ואנשי הכנסת הגדולה, תנאים ואמוראים, סבוראים, ראשונים ואחרונים, גאונים וגדולי כל הדורות עד דורנו אנו, כולם (!) הבינו ולימדו שאחד מעיקרי האמונה הוא קיום העולם הבא. ללא ההכרה בקיום העולם הבא, אין משומעות לקיום המצוות (אני לא מתכוון רק לגן העדן וגהינום, אלא גם לימות המשיח, בהם המתים יחזרו לתחייה, ויחיו ע"פ הרמה שהשיגו, אך לא כאן המקום להאריך בזה)!
אותם גדולים, שכל דבריהם התאמתו (אני מדבר בעיקר על הנבואות, אבל גם על רוח הקודש שניחנו בה גדולי ישראל שבכל הדורות), שידעו והסבירו את ההלכות אותן אנו מקיימים ואת משמעויותיהן, למדו עשרות שנים וכתבו חיבורים שאנו לא נספיק רק להעתיק בכתב יד במשך שנות חיינו, הגיעו למסקנה שקיים העולם הבא. יתירה מכך, הם לא הגיעו למסקנה שכך פני הדברים, אלא אמרו שהם קבלו זאת בעל פה, איש מפי איש, עד משה רבנו! ידיעתם בכל תחומי החיים והטבע, וכל שכן ברזי התורה, הוכחה מעבר לכל ספק סביר, (כפי שנוהגים השופטים לומר...), ואם תרצה לטעום מעט מכך, אפשר לעשות זאת באתר הידברות: http://www.hidabroot.org/Site/Products-Search-list.asp , בחוברת בשם "אמת מארץ תצמח", בספר "מסילות אל האמונה", בספר "נבואה והשגחה" ועוד. לאחר כל זאת, לטעון שדווקא בדבר זה הם טועים – הרי טענה כזו לא הייתה "תופסת" בשום בית משפט בשום מקום בעולם! הרי אלה "עדים מומחים" המסבירים את הממצאים שאנו לא מסוגלים להבין (התורה והנבואות)! אם נהיה לרגע אמיתיים "עד הסוף", עם ראש פתוח באמת, ולא נפעל מתוך מניעים רגשיים, נבין שהטיעון שהעליתי נכון, ולכן, אף-על-פי שהדבר לא נתפס לגמרי בשכלנו (בדיוק כמו שהמושג המתימטי "אינסוף, לא נתפס באמת – נסה פעם לדמיין ציר אינסופי באמת, ולהבין לעומק את המשמעות... אבל אנו מאמינים למתימטיקאים הגדולים, שהם יודעים על מה הם מדברים, ואם הם קבעו שאין סוף לציר המספרים, או ליקום, במקרה של פיזיקאים, כנראה שהם יודעים על מה הם מדברים...), ישנו עולם הבא!
מכאן, קלה הדרך להבין למה לא מטריד אותי כאשר "צדיק ורע לו". מסופר על חסיד אחד שפנה לרבו ואמר לו שהוא, החסיד, עשיר גדול, ומפונק מאוד, והוא רוצה לדעת איך אפשר ללמוד להסתפק במועט. שלח אותו הרב לרבי זושא. כשהגיע אליו החסיד העשיר, ראה לפניו צריף מט לנפול, עם חלונות שבורים, ובערך שום-דבר בבית... רבי זושא שמע את בקשתו והגיב: "אני מוכן בשמחה לקיים את מצוות רבך ולעזור לך ללמוד הסתפקות במועט, אך לצערי הרב, אין לי יותר מדי מה להציע לך במשך התקופה בה תלמד אצלי. כפי שאתה רואה, אני עני מרוד..." נשאר העשיר אצל רבי זושא מספר ימים, והנה כל האוכל המוגש לו, שלוש פעמים ביום, כולל כמה פרוסות לחם וכוס מים, משום שאין יותר מכך, ובלילה הוא ישן על ספסל רעוע, ללא מזרון, ומתכסה בבגדים קרועים... לאחר שלושה ימים כאלה, פנה החסיד לרבי זוא ושאלו: "איך אתה מסוגל לחיות בתנאים כאלה?!" ענה לו רבי זושא, כמו כל יהודי טוב, בשאלה משלו: "ואיך אתה חי כאן כבר שלושה ימים?" על כך השיב העשיר: "הלא בביתי יש לי עבדים ומשרתים, ארמון מפואר, מיוטות זהב וכסף וכלים מכלים שונים, וגם כרים וכסתות מפוך, ועכשיו אני מוכן לסבול משום שאיני נמצא בבית! אני נמצא כרגע במסע, ובמסע התנאים לא תמיד הכי נוחים..." ענה לו רבי זושא: "אף אני, בבית הקבע שלי, בעולם הבא, יש לי ארמונות והיכלו, וכלי זהב וכסף, היות שכל ימי אני עסוק בתורה ומצוות, ואילו כאן, אני נמצא רק במסע לעולם הבא, ובמסע לא תמיד נוח, אבל אני מוכן לסבול את תלאות הדרך..."
תם ולא נשלם...
אני מקווה שהצלחתי לענות, ואשמח לקבל את תגובתך (למייל האישי שלי, או לאתר).
משה כהן
galmco@walla.co.il