צדיקים

נכון. צדיקים במיתתם קרויים חיים. אמנם אם נלמד ממדרש זה הלכה, תהיינה לנו עוד מספר הלכות. אם צדיק קרוי חי, הרי שהשתטחות על קברו אינה מטמאת. האם לכהנים מותר להשתטח על קברי צדיקים? צדיק שנפטר, אם הוא נחשב חי אז לאשתו אסור להינשא לאחר. רוב הפוסקים הכריעו שלכהנים אסור להשתטח על קברי צדיקים באופן שמביא טומאה. ואמנם מביאים את המנהג שכהנים אינם חוששים מטומאת קברי צדיקים וטוענים שמנהג זה בטעות יסודו. מסבירים שהצדיקים קרויים חיים לעצמם אבל לא לאחרים. עוד מסבירים שאין ללמוד הלכה מאגדה. דין זה לומדים גם ממדרש על הפסוק "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא". המדרש מביא שתי דעות מי היו אותם אנשים. דעה אחת – נושאי ארונו של יוסף. דעה שניה – מישאל ואלצפן שטיפלו בנדב ואביהוא. גם יוסף וגם נדב ואביהוא צדיקים ובכל זאת המטפלים בהם נטמאו.
גם אילו הנחנו בפשטות שצדיקים במיתתם קרויים חיים, אבל הם פטורים מן המצוות ומי שפטור מן המצוה אינו יכול להוציא את הרבים ידי חובתם. אמנם הגמרא מספרת על רבי יהודה הנשיא שלאחר מותו הגיע כל ערב לביתו וספר חסידים מסביר שהכוונה בכל ליל שבת והיה מוציא את בני ביתו בקידוש, מבארים האחרונים שזה בתנאי שרואים את צורת גופו.
למסקנה, מתוך הבנת הדעות שהובאו למעלה קברי צדיקים מטמאים ולכן אסור לכהנים להגיע למקום שמטמא, צדיק שנפטר – מותר לאשתו להינשא לאחר וכן אי אפשר לצרף צדיק שנפטר למניין, בין אם משום שאין לומדים הלכה מאגדה, או משום שפטור ממצוות.