שאלה
שלום,
אני בן 27 ויש לי חברה חודשיים.
יש לי בעיה.
מצד אחד אני רוצה להיפתח ולהגיד לה הכל עלי, כל מה שאני חושב, כל מה שעשיתי בחיי, לא רוצה להחמיץ שום פרט, אני רוצה שהכל ינינ גלוי ופתוח. מה שרלוונטי ומה שלא רלוונטי (בסופו של דבר הכל רלוונטי כי הכל אני עשיתי ואם נתחתן היא תתחתן איתי).
מצד שני עשיתי דברים לא ראויים בכלל במשך חיי כגון גלישה באתרים לא צנועים ברשת וכדו'.
אם אומר לה הכל יש לי חשש שאם נתחתן היא תחשוד בי קצת, ז"א לא תחשוד ממש אך תמיד דברים אלו שעשיתי ישארו כמו צל מאחוריי.
דבר שיפריע מאוד לקשר בנינו.
גם אם אדבר איתה על זה זה ישאר כצל מאחוריי, אני כמעט בטוח בזה, דבר שיקשה עלי מאוד בקשר, במקום להיות דף חלק ונקי.
אכן, לצערי ישנו סיכוי כלשהו שאפול דברים אלו שוב. מרובה אכזבות אני, כמובן שאיני רוצה ליפול בזה ואף מאמין באמונה שלמה שלא אפול בזה אך עדיין אין אפוטרופוס לעריות.
אין לי באמת מושג איך חברתי תגיב כשאומר לה דברים אלו, אך אני יודע שאם היא היתה אומרת לי דברים אלו היה לי קשה לקבלם, אולי הייתי מקבלם אך לצערי זה היה נרשם אצלי במוח באיזה שהיא נקודה.
מה עלי לעשות?
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
לאוו דווקא רבנים הם המומחים בתחומים האלה.
אכתוב לך את עמדתי, אולם אתה בוודאי יכול לשמוע גם דעות אחרות.
היכרות היא כמו ריקוד, לאמור: יש צורך לא רק להתבונן על עצמך, אלא להסתכל כל הזמן גם על הצד השני, ולהגיב לאור ההתייחסויות השונות ושפת הגוף, כדי שלא לדרוך על אצבעותיו של האחר.
בשלב הראשון של ההיכרות כל אחד לובש מסכות ומציג את הצד היפה שלו בלבד.
בשלב היותר מתקדם מתחילים להוריד מסכות, ואך רוקדים ביחד את ריקוד הפתיחות.
אומרים משהו, רואים איך היא מגיבה, בוחנים האם גם היא מדברת על כשלונותיה, מגיבים לאור כך ובוחרים את המשך הדרך וכדו'.
לאור זאת, תוכל להבחין האם הסיפור והפתיחות שלך עושים לכם טוב ומקדמים את הזוגיות שלכם.
כל טוב והרבה הצלחה