שאלה
שלום, שמי... היה לי חבר במשך 3 שנים, כאשר מבחינה דתית אני יותר מקפידה ממנו ויותר בשאיפה של להתחזק, סיבת הפרידה היתה הדת, אני רואה את החיים שלי לאחר הנישואים כחיים תורניים, חבר שלי לא מקפיד על שמירת מצוות הוא מאוד חפיפניק, ולמרות כל האהבה הגדולה אחרי 3 שנים שאנחנו ביחד החלטתי שאם הוא לא עושה שינוי מהותי רציני מבחינה רוחנית אז נפרדים, הוא חשב וענה לי שהוא לא יכול לעשות שינוי יותר ממה שהוא עכשיו ההשתדלות הגדולה שלו היתה כשהוא הלך למכינה, אך זה לא עזר כי לא היה לו את הרצון לשבת ללמוד הוא כל היום רק היה הולך ומטייל ברמה, מאוד מאוד קשה לי הפרידה הזו אני לא יודעת איך להתגבר..והאם אני צודקת..?
תשובה
כותבת יקרה!
בכל מערכת יחסים פועלות תמיד ב' מערכות, השכל והרגש. לצערנו לא תמיד הם שניהם אומרים את אותו הדבר. פעמים והשכל מסכים למערכת יחסים אך הרגש "מפגר מאחור", ופעמים והרגש חזק ופנימי אך השכל מתקשה לתת אור ירוק להמשך הדרך. השאלה היא מה עושים כאשר שניהם מתנגשים?
בדרך כלל קשה לתת תשובות לשאלות שמעורב בהם רגש רב. את מציירת תמונה מורכבת מבחינה חברתית ומבחינה רוחנית. נדמה לי שאם נתת הזדמנות אמיתית ומבחינתך עשית את מירב ההשתדלות שיכולת לעשות ואעפ"כ הדברים אינם מתקדמים כראוי, לא נראה שיש יותר מדי מה לעשות. זה לא הוגן ולא אמיתי לא מבחינתך ולא מבחינתו שתעכבו אחד את השני. אינני יודע בני כמה אתם ואני מקווה שאתם מבינים שקשר זוגי זה דבר שאמור להתפתח להקמת בית בישראל. אם אינך רואה את עצמך ממשיכה איתו הלאה בשמחה, זה לא הוגן להמשיך את הקשר. אני חושב שהפרידה היתה צעד בריא לשניכם. כעת באמת הינכם כל אחד עם עצמו- חושב על כל מה שהיה עד כה. ייתכן והדברים ישתנו וייתכן גם שלא. פרידה זה תמיד דבר כואב (במיוחד אחרי 3 שנים..), אך היא גם פתח לדבר חדש נוסף בעה"י. את אינך אחראית למעשים של אחרים וזה לא הוגן אם לא תרגישי אושר ובטחון במערכת היחסים בגלל הפער הרוחני.
מצד שני, חשוב מאוד לחפש לב טוב אחד בשני כיוון שזהו המפתח להכל.
עשי כחמתך- "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" והתפללי לה' הטוב שידריך אותך (אתכם) בדרך ישרה. התשובה מורכבת כמו המצב.
ברכה והצלחה!