שאלה
שלום לכם ותודה על הכל! אני בת 15.כבר יותר מחודש אני עצובה.סיימתי שנה עם מחנכת מדהימה שהשפיעה עלי המון.חוץ מהקשר הרגיל שנוצר עם מחנכת ותלמידה,היה במהלך השנה איזה ענין אישי שהיא היתה מעורבת בו באופן מלא,כך שהקשר התהדק.מאד. לא היתה בזה שום בעיתיות(קראתי את השאלה של הנערה ,שהיתה עושה דברים כדי להרשים את המורה שאהבה-אבל אצלי זה ממש ממש לא היה כך.להפך,ככל שעבר הזמן יותר ניפתחתי,וגילתי לה מעצמי את חולשותֶי),רק יתרונות.שמחתי,רציתי ללכת ללימודים.זה תרם לאישיות שלי וביגר אותי. ודווקא אז-כשנהנתי כל-כך,כשאהבת ונקשרתי,אז הגיע החופש.פתאום זה היה נשמע לי מוזר שהרוב מחכים לו,כי למה יש לחכות,לפרידה?!? בתעודות דיברנו מלא.כמה פעמים הבנות דפקו על הדלת,שנזדרז קצת.ובאותו יום,בתפילה,כבר לא יכולתי ופשוט בכיתי.ומאז זה קרה כבר כמה פעמים. אני חושבת עליה מלא.לא יודעת איך לצאת מזה.שנה הבאה אין סיכוי שיהיה לי קשר עם המחנכת שתהיה,היא לא מורה כזאת והמעבר בינהן חד.יותר מדי חד.מפריע לי שעד סיום התיכון לא יהיה לי קשר(גם לא מנימלי,כמו שאני מכירה את המחנכות של הכיתות מעלי)עם המורות שלי.התרגלתי לקשר ברצף של כמה שנים(אמנם לא כמו המורה הזו)וגם זה לא מוסיף לי תקווה. אני לא יודעת אם יש לכם מה לומר.(מה שעניתם לנערה השניה לא רלוונטי-אין לי מדריכה או משהי ליצור קשר,ואני בחופש-כל היום לפני כדי לחשוב עליה,לקרוא דברים שהיא כתבה לי ולהזכר...)אבל בכולופן כתבתי,כי עובר הזמן ואני רק מתגעגעת.זה לא נחלש. סליחה אם שיגעתי אותכם,זו
תשובה
בע"ה
שלום וברכה!
אני מתנצלת על ההמתנה הארוכה...
יתכן והשאלה כבר לא רלוונטית כל כך שכן כבר עבר די זמן וודאי התחלת שנה חדשה עם מורה חדשה מקסימה לא פחות מהקודמת. אולם יש לי כמה דברים חשובים להגיד בנושא בכל זאת.
מהתיאורים שלך ניכר שהמורה היא באמת בעלת אישיות מיוחדת ושהיא באמת השפיעה מאוד על חייך. דבר זה מבורך ומופלא, אין נכס טוב יותר לתלמיד- ממורה לחיים ואין נכס טוב יותר למורה- מתלמיד שבאמת מקבל ממנו צידה לדרך. אולם יש לשים לב שהמורה היא רק אמצעי- ולא מטרה. היא אמצעי שלך להגיע אל עצמך פנימה. לגלות את הכוחות החבויים בך. כפי שאומר הרב קוק זצ"ל- "תפקיד החינוך הוא להכשיר את האדם הפרטי להיות יותר עצמי". ממש כך. המורה היא סוג של שיקוף, היא נותנת לך לראות את עצמך בדרכים שלא הכרת קודם לכן. זה מופלא! אבל אך ורק אם נעשה באמות המידה הנכונות. חשוב לזכור שכל אדם שאנו פוגשים בחיים יש לנו מה ללמוד ממנו. והוא בא להראות לנו איזושהי נקודה חדשה ולחיות אותנו. גם מורה טובה היא עוד מפגש מכוון בהשגחה פרטית נדירה המסייעת לאדם להגיע אל עצמו פנימה.
דעי לך שהמורה לא הולכת לשום מקום. היא תשמח להמשיך לשמור איתך על קשר! אולם יש לה גם כיתה חדשה עכשיו. היא צריכה להתרכז בהם, היא צריכה להיות כל כולה עבורן שם עכשיו. וגם לך- עוד תגענה מורות טובות בחיים. אל תוותרי כ"כ מהר. קחי את כל הצידה והאור בהם ציידה אותך המורה והשתמשי בהם בכל המרץ להמשך החיים.
כמו כן, אני מציעה לך אם את לא מתביישת אולי לפתוח את זה עם המורה הקודמת בעצמה גם כן- להגיד לך כמה היה לך טוב בשנים בהן חינכה אותך וכמה תשמחי אם תמשיך להיות עבורך אוזן קשבת. דבר זה הוא לגיטימי, אולם אל לך לשקוע בעבר ולחשוש ש"לעולם לא תמצאי עוד מורה כמותה" או עוד נפש קרובה. התפללי להי"ת שיתן לך חברה קרובה, מדריכה, מורה קשובה שתסייע לך לעבור זמנים קשים ותצייד אותך בעוד כלים להמשך הדרך.
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, שנה טובה. הרבה הצלחה בכל מעשה ידיך!
מי יתן וה´ יתן לך ברכה מידו הפתוחה.
אשמח מאוד להמשיך לשמוע ממך אם תרצי במייל האישי שלי-
inbalush.w@gmail.com
בברכה,
ענבל