שאלה
לרב יובל שרלו שלום.
אני מדריכת שבט מעלות בתנועת בני עקיבא, ובסניף ביישוב שלי ישנם שבטים נפרדים לבנים ובנות. עם זאת, בגילאי חבריא ב' ובד"כ גם מוקדם יותר, הבנים והבנות פועלים יחד.
החניכות שלי יהיו בקרוב בנות-מצווה, וכבר עכשיו רובן נפגשות עם הבנים והם מבלים יחד דיי הרבה. הייתי מאוד רוצה לעשות להן פעולות והתנדבויות מעורבות בנים-בנות, כדי להרגיל אותן לכך שבנים זה לא רק שטויות, אלא גם דברים ערכיים וחשובים.
הבעיה היא שיש לא מעט הורים של חניכות שמתנגדים בנחרצות לפעילויות מעורבות, ואני חוששת שהם יאסרו על הבנות להגיע לפעולות מעורבות, מה שעלול לגרום לפיצול בשבט.
מצד שני, אני מאוד מודאגת מהמצב הנוכחי, שבו רבות מהחניכות מתראות עם הבנים מחוץ לסניף ובמסגרות שפעמים רבות הן לא צנועות, וחשוב לי מאוד שהן לא יתרגלו למצב שבו בנים=חוסר ערכים.
אני מרגישה שחובתי כמדריכה היא להכין את החניכות שלי לחברה מעורבת וצנועה, אך מצד שני אני מחוייבת לאחדות השבט
(ולרצונם של חלק מן ההורים)
מה לעשות?
תשובה
שלום וברכה
ראשית, יישר כוח על עבודת ההדרכה ועל ההתלבטות שלך.
דילמה זו היא דילמה שרק מי שגר במקום, ומכיר את כל הרגישויות וכל המשמעויות של ההכרעה יכול לענות עליה. המטרה שלנו היא לתקן, וכדי לצפות האם יהיה תיקון (הכנה לקראת) או קלקול (עזיבת אלה שהצניעות חשובה להם, סכסוכים וכדו') צריך להיות בן המקום, ואין הכרעה במקום זה דומה לחברתה במקום אחר.
מה שאני יכול להציע הוא להתייעץ עם אנשי המקום. פני מעט זמן והיפגשי עם כמה הורים (כדאי שתלכי הבייתה אליהם) שמתנגדים, כמה שתומכים, וחפשי ביחד אתם את הדרך לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר. כמובן שלא לשכוח שיש קומונרית, רכזת הדרכה ועוד גורמים שאת יכולה להתייעץ איתם.
כדאי לך להשקיע זמן בזה גם בשל חשיבות הנושא, אולם גם בשביל עצמך – תלמדי הרבה הן מהדעות שתשמעי והן על אופיים של בני אדם.
כל טוב ושנה טובה ומוצלחת