שאלה
לכבוד הרב שלום!
אני תלמיד ישיבת הסדר (שיעור ה') ולקראת סיומה של הישיבה החלטתי לבדוק נושאים מסוימים שחשוב לי לדעת ולגבש דעה עליהם טרם צאתי מהישיבה (כשרות, יציאה מהארץ וכו').
1) כשאני בודק נושא מסוים, איך אדע להיכנס לנעליים הגדולות של פוסק ולפסוק הלכה לעצמי? לדוג': כשאני בודק את נושא היציאה מהארץ, יש כיום צדדים להחמיר ולהקל, וקשה לי לחשוב שנושא כה מורכב, כמו גם נושאים אחרים, יוכרעו על פי נטיית הלב.
2) בע"ה כשנושאים אישה (ועוד לפני, בתהליך הבירור), איך להתייחס לסתירות בין הפסיקות השונות? לדוג': אני חושב שאין לצאת מהארץ אך לה חשוב לצאת פעם בכמה זמן לטיול.
3) עד כמה צריך להתייחס למנהג אבות? כלומר באילו דברים ראוי שאנהג בביתי (בע"ה) כפי שנהוג בבית ההורים ובאילו דברים אני יכול להנהיג דרך אישית? (כמובן לאחר שבדקתי את אותו נושא לעומק- בין להקל ובין להחמיר).
תודה מראש.
תשובה
שלום וברכה
אני מבין היטב את ההתלבטות שלך. הדבר מחייב דיון ארוך, ומה שאני כותב הוא ראשי פרקים בלבד.
א. במצב בו יש דעות שונות בהלכה, יש גם כללים הלכתיים כיצד להכריע. לדוגמה, בשל תורה הלוך אחר המחמיר ובשל חכמים הלוך אחר המקל; אפשרות אחרת היא לבחון את המקום בו רוב הדעות נמצאות, וללכת אחריו, ורק כאשר יש נימוקים כבדי משקל גדולים מאוד המסוגלים לעמוד כנגד עמדת הרוב – לסטות ממנה; אפשרות אחרת היא לעשות לך רב, וללכת בעקבותיו, ועוד ועוד.
ב. שאלת פסיקת ההלכה בבית היא בעלת שני שלבים. שלב אחד הוא גיבוש מנהג הבית, בדברים המוסכמים על בני הזוג. שלב שני הוא אותם מקומות בהם יש מחלוקת ביניהם, ואלה צריכים להתיישב כמו כל מחלוקת בין בני זוג. יש לזכור גם כי באופן ממוקד, כאשר מדובר בביתו של אדם, גם שלום בית הוא פרמטר הלכתי.
ג. נקודת המוצא היא שעושים כמנהג אבות. הסטייה ממנהג אבות יכולה לבוא כאשר יש נימוקים כבדי משקל לסטות ממנהג אבות, וגם אז צריך לבחון האם הוריך נפגעים מכך.
כל טוב