שאלה
שלום הרב שרלו,
ישנם בסליחות קטעים בודדים בהם ישנה פנייה ל "גורמים" אחרים מלבד הקב"ה. לדוג', הפיוט "מכניסי רחמים" (הנאמר כל יום) וכן הבית הפותח "מידת הרחמים עלינו התגלגלי" (נאמר בסליחות בנעילה) ועוד.
דבר זה מפריע לי משתי סיבות:
1. זה נראה כסותר את העיקר החמישי של הרמב"ם.
2. זה נראה כסותר את השכל הישר, ואת תפיסת אחדות ה'. שהרי מוזר ביותר שאנחנו זונחים פנייה לריבונו של עולם, ומנסים בעזרת גורמים אחרים "לשכנע" את הקב"ה לפעול כך או אחרת או חס וחלילה מאמינים שיש כוחות אחרים הפועלים בעולם מלבד הקב"ה.
אני יודע שכבר ניסו לתרץ זאת לגבי "מכניסי רחמים", שזו בכלל פנייה לגדולי הדור או שזו רק דרך להראות כמה קשה לנו לעמוד מול הקב"ה בעקבות חטאינו, אך זה נראה לי עדיין קשה.
לאחר בירור קצר מצאתי שיש המקפידים לא לומר קטעים אלו, או לשנותם מעט. האם ראוי לנהוג בדרך זו?
מה לגבי הזמנת האושפיזין לסוכה ("במטו מינך..") או הפיוט "שלום עליכם" המושר בערב שבת ("ברכוני לשלום מלאכי השלום")?
בתודה
תשובה
שלום וברכה
א. אכן אצלנו לא אומרים את הדברים האלה. לא "מכניסי רחמים" ולא "מידת הרחמים".
ב. אינני בטוח שזה סותר את השכל הישר, בכך שאנו פונים גם למתווכים, שאנו חשים שיוכלו לייצג אותנו יותר טוב מאשר אנו את עצמנו. ברם, הדבר כן סותר לדעתי את עיקרי האמונה של הפניה הישירה, ועל כן אין אנו נוהגים כך.
ג. לא הבנתי את הבעה באושפיזין.
ד. לגבי "ברכוני לשלום" – אולי היא ראוי להימנע גם מזה, אולם כשם שאנו מקבלים ברכות גם מבני אדם המברכים אותנו לשלום, במה יגרע אפוא חלקם של המלאכים ?
כל טוב