פחד ממוות

שלום וברכה!!

ראשית- נרגיע.פחדים כאלו מתעוררים כמעט אצל כל אחד מאתנו בשלב כלשהו של החיים.
יש גיל בילדות בו פחדים כאלו מתעוררים ונעלמים, (בדר"כ בעקבות פטירת סבא/קרוב משפחה) ואח"כ חוזרים בגיל ההתבגרות שוב.
ואוכל לעודד אותך שהם בדר"כ נעלמים.
הייתי מתארת את הפחדים האלו כמו מחלה רדומה הנמצאת אצל כולם אולם מתעוררת לאחר זעזוע, כל אחד בצורה המיוחדת לו.
השאלות ששאלת הם הגיוניות ביותר- מה באמת קורה אחרי שמתים? זה מעניין מסקרן ומפחיד.
האם נשקיף על כולם מלמעלה??? וכו´
אל תלחצי מן השאלות ותחשבי "משהו איתי לא בסדר" .זה טבעי, קורה להרבה, ובעז"ה יחלוף.

השאלה מדוע הם התעוררו פתאום אצלך, מה העיר את המחלה הרדומה?
פחדים כמו שתארת מתעוררים בדר"כ לאחר זעזוע כלשהו.
האם ראית סרט מפחיד בזמן האחרון, מישהו מבני משפחתך חווה פיגוע/תאונה/מחלה?
האם המצב הלא שקט בארץ מחלחל?
כדאי שננסה לבחון האם זה נבע ממשהו מסוים.
אם כן - תוכלי לכתוב לי את הסיבה וננסה יחד לעזור יותר לעומק.

גם אם אנחנו מגלים שזה התחיל במשהו לא מסויים כזה המלצתי בזמן הקרוב להימנע מלקרוא באופן מפורט על פיגועים/ תאונות וכו´.
בדקתי ואין שום מצווה על ראית סרטים מפחידים ולכן ניתן להימנע גם מהם...
כתבת גם שכשאת לבד הפחדים מתעוררים.
למרות שזה לא טיפול לטווח הארוך, כדאי להימנע בזמן הקרוב משהיה לבד במיוחד בלילה.
נסי להזמין חברות לישון, אולי תעברי לתקופה הקרובה לישון עם אחותך בחדר? וכו´


דבר נוסף אפשרי הוא ברגע שמתחילים לחשוב יותר מדי על כך- העסיקי את עצמך בדבר משמח אחר. מה את אוהבת לעשות? נניח ואת אוהבת לקרוא ולשמוע מוזיקה- ברגע שמתחילות המחשבות הדליקי מוזיקה שאת אוהבת, הדליקי אור בבית ושקעי בקריאה.
דבר נוסף הוא העשיה שבאה במקום שקיעה במחשבות.
לאט לאט המחשבות האלו יחדלו להטריד אותך מכיוון שנתת לראש וללב משהו מעניין יותר להתעסק...

נסי להעסיק את עצמך עד שעה מאוחרת(בגבולות...), כדי שתלכי לישון עייפה, ולא יהיו הרבה נדודי שינה לפני ההרדמות.

עד עכשיו הצעתי לך טיפול בתסמינים, ולא בבעיה.
אסביר....
נניח שכואב לנו הראש ויש לנו חום. אם ניקח אקמול אנו מטפלים בתסמינים- בכאב ראש ובחום, אך אם אנחנו רוצים לטפל במחלה- הרי שכדאי לבדוק מהו הגורם לתסמינים (נניח דלקת גרון) ולתת אנטיביוטיקה נגד המחלה.
האם כדאי לקחת אקמול?
לא אכנס למורכבות רק אומר שלפעמים עצם זה שמטפלים בתסמינים פותרים את הבעיה.
מורידים את החום, מרגישים יותר טוב. המערכת החיסונית מתאוששת עקב המצב רוח- הכל משתפר... (אל תראי לרופאים, אני לא בטוחה שהם יסכימו איתי...)
לישון עם האחות או עם חברה זה לכאורה טיפול בתסמין ולא בבעיה ויכול להיות שיראה לך קצת שטחי אולם פעמים רבות פתרונות כאלו מעודדים כללית ומיטיבים את המצב.

יש בנו פחד טבעי מהמוות.
האינסטינקטים המוטבעים בגופנו מורים על נסיון תמידי להימלט מהמוות – הגוף ינסה למנוע כל מחלה האמורה להחלישו, ברגעי סכנה אדרנלין מוזרם לגוף כדי שיתמודד עם רגע המצוקה – הגוף משדר תמיד "אי רצון מוחלט" למות.
מלבד זאת המוות הוא הלא נודע, ובטבע האדם לרצות ללכת למוכר וידוע בו הוא מרגיש בטוח, ולא ללא נודע.

לאנשים שאינם מאמינים אין לי פתרון לגבי הפחד מהמוות.
הם צודקים! עלינו לפחד ככל שניתן שהרי ברגע שנגמרים החיים נגמר הכל.
אולם אנו כשומרי תורה מאמינים שהעולם הזה הינו פרוזדור, והפחד אמור לפחות.

מה זאת אומרת "צדיקים במיתתם קרויים חיים"?
שאנשים שהגשימו את דרכם כאן בעולם הזה עולים לעולם טוב בו הם חיים יותר מאשר חיו בעולם הזה!!
אנחנו שנשארנו כאן בעולם הזה כואבים על כך שאותם אנשים אינם איתנו יותר, אולם להם נעשה הדבר הטוב!
אז האם אנו רוצים למות?
חלילה.
העולם הזה הינו המקום היחיד בו ניתן להשיג מצוות ומעשים טובים, אנו רוצים להשאר בו כל זמן שאנו יכולים ל"אסוף עוד".
צריך פחות לפחד מהמוות כיוון שאם הקב"ה החליט שנמות הרי זהו הדבר שטוב לנו.
שוב, נגעתי פה במשהו עמוק, אם את מרגישה שכדאי להעמיק על כך תכתבי לי חזרה.

שאלת אם אנחנו יודעים "מה קורה למעלה" אז להבהרה ...
איני ברמה רוחנית של לדעת .
אני חושבת שכל התיאורים על הנשמה הם תאורים האמורים לתת מבט כללי ולא מדוייק.
אסביר...
את בגיל העשרה.
וזהו הגיל בו עלינו להתבונן על תאוריות שהורו לנו עליהם בגיל הילדות, ונשארו מקובעות בראשינו, ולתת להם הסבר מעמיק יותר, מורכב יותר.
אתן לך דוגמא:
בילדותי נאמר לי להתפלל אל "אבינו בשמים-שיענה לבקשתנו" אני בתור ילדה דמיינתי אבא טוב עם זקן המחלק מתנות. עד היום כשאני מתפללת קשה לי להמנע מהמחשבה על אותו האבא...
יש משהו נכון באותה ההסתכלות, חלק מתפיסתנו של הקב"ה היא שהוא אבינו, אולם ככל שמתבגרים מבינים שזוהי האנשה- שאנו אמורים לקחת את הדימוי ולהבין מה זה אומר לנו כלפי התחושה שלנו לקב"ה-הסתכלות שהופכת להיות עמוקה ומורכבת יותר.
לפני ראש השנה תמיד מדברים על מאזניים שבהם נשקלים המעשים שלנו ואנו מתארים לעצמנו שכמו במכולת, יש 200 גרם מצוות לעומת 150 עברות אז אנחנו נכתב לחיים טובים-עברנו את הבדיקה.
המושג שקילת המעשים הינו נכון, ובראש השנה הקב"ה בוחן את מעשינו, אולם עלינו לזכור שלא מדובר בגרמים... אין אנו יכולים לדעת איזו מצווה "נחשבת כבדה" ואיזו לא, האם עברה שעשינו שווה לה במשקל..?? דיני שמים אינם מאזניים כמו אצלנו. אין אנו יודעים כיצד הן פועלות, מדוע הקב"ה החליט כך או אחרת, רק צדיקים גדולים יכולים לפעמים להגיע למדרגה הקרובה להבנת הסיבה.

אחת הבעיות ביחס ביננו לבין הקב"ה היא שאנו מסתכלים על הקשר בעינים אנושיות ורגילים לבחון את היחס לקב"ה כמו שאנו בוחנים קשר אל אבא / חברה.
בעולם האנושי שלנו- אם לא הכנתי שעורי בית- אקבל עונש מהמורה, אם התחצפתי/ לא שמעתי בקול הורי הם יגיבו בצורה לא נעימה, העלבתי חברה היא לא תדבר איתי. וגם בדברים טובים, החמאתי, התנהגתי יפה, אלמד כמו שצריך, אקבל שבחים, אהבה, ציונים טובים.
לכל פעולה יש תוצאה מיידית בדר"כ, תוצאה הנראית ומובנת לנו.
ואנו משליכים את זאת גם על הקשר ביננו לבין הקב"ה.
קיימתי מצווה? אני מצפה לקבל פרנסה/ציון טוב/ "מתנה" כלשהי מהקב"ה.
חטאתי? אקבל עונש- אכשל במבחן או בטסט לא אצליח להבחר לתפקיד בהצגה וכו´.
מהחשיבה הזו עלינו להשתחרר שכן הקב"ה לא מחשב כך את חישוביו.
השכר והעונש אינם "כספומט"- הכנסנו מצווה, נקבל פרנסה וציונים טובים. אנחנו במינוס-נקבל עונש...
לפני הכל-נסי להשתחרר מתחושת ה"כספומט" ( שאני אחטוף מכות על כל המעשים הרעים שעשיתי במשך החיים שלי וזה מפחיד אותי המחשבה הזאת )- הקב"ה לא מחשב כך.מה שנעשה למעלה אחרת ממה שאנו מדמיינים בשכלנו האנושי.
אם תשתחררי מכך לדעתי חלק גדול מההרגשה המעיקה יעלם.


ולכן אין טעם בחשיבה איך בדיוק הנשמה מסתובבת למעלה,או איזה עונש נקבל בדיוק-מה שמתנהל למעלה מתנהל אחרת מהמושגים שלנו! אין אנו יכולים בהבנה האנושית שלנו להשיג מהי המציאות שם.
אתן לך דוגמא.
ניסית להסביר פעם לילד בן שלוש מהי משוואה עם שני נעלמים?
כמובן שלא.
אין באפשרות השכל בגיל שלוש לקלוט את ההבנה המופשטת של "נעלם"
כך אנו ביחס להבנה של מה שקורה למעלה.
השכל אינו מסוגל לקלוט את ההבנות האלו.

נסכם:
א. להפחית מהלחץ. זה טבעי.
ב. נסיון לבחון מהיכן המחשבות האלו הגיעו? האם מטראומה מסוימת? אם כן תוכלי לכתוב אלי.
ג. התעסקות במשהו חיובי-סניף,התנדבות וכו´
ד. החדרה ושינון ששיטת הכספומט לא עובדת כך...
ה. מחשבות חיוביות
ו. לא לישון לבד
ז. להמנע מדברים מפחידים-סרטים, כתבות
ח. השתדלות לעשות מעשים טובים כדי "לצבור זכויות..."
והעיקר "לא לפחד כלל!!!!"

בעזרת ה´ תעשי ותצליחי!!! רחל.
rachelulu@walla.com