שאלה
שלום כבוד הרב!
אשמח אם תוכל לענות לי על השאלה בכניסתו של חודש אלול,שאני אוכל להכניס את דבריך פנימה לאורך החודש.
ה"לא נודע" זה הדבר שהכי מפחיד אותי בחיים(בהגזמה!),
אני יכולה לשבת בבית ולא להפסיק לחשוב על זה ובסוף להגיע לתסכול אמיתי.
כן,אני יודעת שזה קורה להרבה אנשים.
אבל הפחד הזה,מיום כיפור,שבסוף היום אתה מרגיש שיש עליך גזרה בשמיים,
האם תחי'ה או תמות.
וזה מפחיד אותי,מפחיד אותי שאני לא יודעת,ומפחיד אותי שגזרו עליי בכלל גזרה.
אני יודעת,זה חלק מהאמונה,וסה"כ אנחנו בני אנוש.
אבל אני באמת משתגעת מזה,זה כבר יותר מדי נכנס לי לחיים.
"מה יהיה אם ככה,ומה יהיה אם ככה".
זה לא רק ביום כיפור,זה בכל החיים שלי.
נמאס לי מזה!!נמאס לי לחשוב יותר מדי!!הרי בחיים אני לא אבין,אז למה??!?!
זה סתם מכניס אותי לסיבוכים בחיים.
כן,אני יודעת שאסור לתת לחיים לעבור בלי מחשבה,אבל זה מוגזם.אני לא רוצה יותר!!
נמאס לי לחשוב מה יהיה אם אני אלך לפה ומה יהיה ומה יהיה,
אני רוצה לחיות כמו בן אדם נורמאלי,שלא חושב יותר מדי.
כבוד הרב,
יש לך עצה בשבילי?
תשובה
בס"ד
חברים מקשיבים- תגובה לפחד מיום גזירת הדין
שלום לך,
את מעלה מספר נקודות ואנסה להתייחס לכל נקודה בנפרד ולחברם בסוף.
לא ערכתי בדיקה סטטיסטית אך הפחד הכי דומיננטי בעולם הוא מהלא נודע. אנו רואים את זה בחיי היום יום שלנו. רוב האנשים נלחצים כשהם מבצעים פעולה בפעם הראשונה שלהם. הרבה מאוד אנשים נלחצים מתי שהם הולכים לאיבוד כי הם לא יודעים איפה הם ומה יעלה בגורלם. תלמידים תמיד לחוצים לפני היום הראשון בבית ספר, ובוודאי לפני הבגרות הראשונה.
כל הדוגמאות האלו לקוחות מחיי היום יום שלנו ומבטאים את הרגש שלנו כלפיהם.
ההבדל בין כל הדוגמאות הללו לדוגמא הספציפית שלך הינה הקשר שלה לאמונתנו בקב"ה.
אני לא מסכים איתך שאין לך שליטה בחיים שלך, ואני חושב שיש לך טעות בהבנת יום כיפור במשמעות הרחבה שלו.
מעיון במקורות היהדות אנו יודעים בוודאות שחיינו תלויים בצורה מלאה בקב"ה, אך אין ספק שאנו גם משפיעים על מהלך חיינו. את לא מרגישה שאת שולטת על החיים שלך? את לא בוחרת מה ללבוש ומה לאכול? הקב"ה חנן את כולנו ברמת משכל כזו או אחרת, אך על פי רוב אדם שמשקיע הכנה ושוקד על לימודיו יצליח יותר בבחינות.
אותו הדבר בחיינו הדתיים. בקריאת שמע אנו מתפללים "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי... ונתתי מטר ארצכם בעתו...ואכלת ושבעת". אנו רואים בבירור שהקב"ה מבטיח להטיב עמנו כאשר אנו הולכים בדרכיו. "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים... והאבדתם מהרה מעל הארץ". וחלילה אנו רואים שהקב"ה מתרחק מאיתנו כאשר אנו מתרחקים ממנו.
חיינו נתונים לשליטתנו. אנו מחליטים איך אנו רוצים להתנהג עם הקב"ה ועל פי ההתנהגות שלנו הקב"ה נוהג עמנו. הבחירה החופשית היא אחת מיסודות ההוויה.
אולם, בדברים שאין מה לעשות- מאוד עוזר להתמקד בהווה. אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, וזה לא עוזר יותר מידי לחשוב על זה תמיד. " כשנגיע אל הגשר נחצה אותו", כשבעיה תצוץ- אז נתמקד בה, אם אין מה שאפשר לעשות עכשיו- לדאוג ולחשוב על זה לא יועיל לשום דבר.
"כשם שאדם מברך על הטובה כך צריך לברך על הרעה" (ברכות ס:) נקודה שניה שמאוד חשוב לי להדגיש היא האמונה שכל מה שהקב"ה עושה הוא טוב.
אין ספק שנקודה זו קשה להבנה. לדוגמא איך ניתן להבין שהמלחמה האחרונה היתה טובה ואיך אפשר להבין מתי שדברים רעים קורים לאנשים טובים?
מכתבך מעלה לפחות שני נושאים מחשבתיים עמוקים. הראשון השליטה שלנו בחיים שלנו והשני הינו מהות הטוב בעולם הזה.
בעזרת ה´ נזכה לבניית בית המקדש עד יום הכיפורים אך אם לא אז לצערנו לא נזכה לראות את כהן הגדול יוצא מבית קדשי הקדשים ולראות שכל עוונותינו התכפרו ע"י לשון הזהורית שהלבינה. כל מה שינתן לנו זאת האמונה הבסיסית שאנחנו ניסינו כמיטב יכולתנו במהלך השנה האחרונה ובחודש אלול במשנה תוקף לעשות תשובה ולשפר את מעשינו. כל השאר אכן תלוי בקב"ה אך חשוב לזכור את השולחן ערוך אשר כותב "טוב לו לאדם להרגיל את עצמו לומר כל מאן דעביד רחמנא לטבא עביד" (כל מה שעושה הקב"ה, עושה לטובה).
הקב"ה רוצה בתשובת האדם ולא משנה מתי. לעולם לא מאוחר מדי לשנות את גזר דיננו. כל העונה "אמן יהא שמיה רבא מבורך לעולם ולעלמי עלמיא" בכוונה קורעים לו גזר דין של שבעים שנה.
אכן יש יתרון לאלול ולר"ה ויום הכיפורים אך זה לא אומר שצריך להתייאש מכך אלא להבנות ולנסות לנצל את ההזדמנות האדירה ולהפיק מהמירב.
אני מקווה כי תשובתי הרגיעה אותך במקצת.
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה,
הלל מן, צוות ישיבת הר עציון