שאלה
שלום,
אני סטודנט לארכיאולוגיה ומקרא באוניברסיטה, עם הלימודים עולות הרבה שאלות הקשורות ליחס לתנ"ך, מה "קרה" ומה "לא קרה" וכדומה. עם כל השאלות הללו אני מצליח להתמודד, מכיוון שהאמונה שלי מבוססת בדיוק על זה- אמונה, ולא על עובדות מדעיות כאלה ואחרות.
אך יש לי בעיה עם דבר אחד, אחד המקומות היחידים שיש משמעות הלכתית להיסטוריה- נושא פורים דמוקפין.
ההלכה קבעה שחוגגים את חג הפורים ביום ט"ו באדר בכל עיר שהיתה מוקפת חומת מימי יהושע בן נון (וכל הסמוך ונראה לאותה עיר).
מתי בדיוק היה יהושע בן נון- אין יודעים, אבל מקובל ליחסו לאיפשהו בתקופה שנקראת "הברונזה המאוחרת", שמתחילה סביב 1550 לפנה"ס עד סביב 1200 לפנה"ס (לצורך יחס- דוד המלך אמור להיות סביב 1000 לפנה"ס, חורבן בית ראשון- אירוע שמתועד במקורות חיצוניים- הוא ב-586 לפנה"ס).
מפת ארץ ישראל בתקופה הזו יודעה היטב מתוך הארכיאולוגיה, יש הרבה מאוד אתרים שמכירים מהתקופה, מדרום הארץ ועד צפונה. הבעיה מתחילה בכך שאף אתר בכל ישראל (ויותר- גם ירדן, לבנון וסוריה) לא היה מוקף חומה בתקופת הברונזה המאוחרת, למעט חצור (הגלילית).
אני לא נכנס לשאלות של התאמה בין מה שידוע מארכיאולוגיה ומקורות כתובים בתקופה, שלא כל כך מסתדרים עם המסופר בספר יהושע- כי לזה אין משמעות הלכתית ישירה.
הבעיה היא בכך שאנחנו יודעים היום שבימי יהושע בן נון, אף עיר בארץ, למעט חצור הגלילית, לא היתה מוקפת חומה.
לאור זה- האם לא צריך ליישם את הידע הזה בהלכה, ולפסוק שרק בחצור יחגגו את הפורים ביום ט"ו באדר, ובכל שאר הארץ- נחגוג בי"ד אדר?
תודה מראש,
דוד גלמן
נ.ב. אם יש צורך- אשמח לספק מקורות ומידע שמתאר את המצב הארכיאולוגי בארץ בתקופה הנ"ל.
תשובה
שלום דוד,
אני מבין את החילוק שעשית בין ממצאים ארכאולוגיים המשפיעים על ההלכה לבין כאלו שאין להם אלא משקל מציאותי בלבד - היה או לא היה - שם אתה מרגיש שיש פחות בעיה.
מכל מקום, חילוק זה אינו פשוט כל עיקר - האם אין אנו דורשים מתורתנו שתהיה תורת אמת, בין מבחינת האמת ההלכתית, בין מבחינת האמונה והמחשבה, ובין מבחינת התאמתה למציאות כפי שהיא ידועה לנו? ההרגשה שלי היא שגם אתה חושב כך, אלא ששם תשובתך היא פשוטה: האמונה מנצחת, נקודה. מה שאין כן בעניינים הלכתיים, שהם עצמם מבוססים על המציאות, שאז לכאורה ההלכה תשתנה עם המציאות, ועל כן משנה מאוד מה בדיוק היה טיבה של מציאות זו.
אמנם, שינוי ההלכה בעקבות המציאות ייתכן רק ברגע שיש לנו ידע ברור בנוגע לאותה מציאות, וכאן אני חושב שהמידע שבידיך הוא חלקי. אף שלמדת שבתקופת יהושע ודאי לא היו ערים מוקפות חומה מלבד חצור הגלילית, הרי הספר עצמו מספר על יריחו שנפלו חומותיה. מחבר הספר (על פי הגמרא היה זה יהושע עצמו) כנראה סבר שהיו ערים אחרות מוקפות חומה באותו הזמן. כמו כן, עיין מאמרו של יואל אליצור: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zmaney-4.htm
גם על ירושלים אני תמה אם יש מי שלא מסכים שהיא היתה מוקפת חומה באותם הימים, או לפחות חלקה.
מכל מקום, אפשר לומר שיש הד לשאלה שאתה מעלה, בכך שכיום רק ירושלים נחשבת מוקפת חומה מימות יהושע בן-נון, ולמקומות אחרים מתייחסים כספק. אם תגובתי אינה ממצה את הדיון מבחינתך, אשמח לשוב ולהתדיין.
שבוע טוב,
יוני רוזנצוויג.
(התשובה ניתנה מהרב יוני רוזנצוויג)
רבני בית הלל משיבים על שאלות גם בפייסבוק - כנסו עכשיו - http://www.facebook.com/B.Hillel?filter=2