פדיון חלקי גופות מהאויב

שלום וטוב.
יש מצווה להביא לקבורה כל חלק של גופת יהודי, וודאי יהודי שנפל בקרב על קידוש השם. עם זאת, מצווה זו אינה דוחה בהכרח שיקולים ביטחוניים חשובים. כשם שאנו דוחים שבת מפני פעילות מבצעית חיונית בצה"ל, כך גם לעתים נדחה קיום מצוות קבורה.
גם לגבי פדיון שבויים חיים מתלבטים הפוסקים האם יש לשלם בעדם מחיר מופרז, שיעודד את אויבינו לחטוף עוד חיילים. קל וחומר לגבי גופות, וקל וחומר שבעתיים לגבי חלקי גופות.
זו אינה שאלה הלכתית טהורה, אלא בעיקר עניין של מדיניות ביטחונית. זהו, לדעתי, אחד מן המקרים שבהם ההלכה מותירה את ההכרעה למומחי הביטחון ולקברניטי המדינה. לדעתי - שכאמור, אינה דעה הלכתית - בשום אופן אין לשחרר אפילו מחבל אחד כדי להשיב חלקי גופה לישראל (כאשר הדבר אינו נחוץ לצורך התרת עגונות וכו'). מלבד הסיכון בעצם פעילותו של אותו מחבל שישוחרר, אנו מפגינים בכך חולשה, מחזקים את אויבינו, ואף מזמינים אותם לסחוט אותנו בעתיד באופן דומה. אם יראו שאיננו מוכנים לשלם דבר עבור גופות, יפסיקו לנסות להשיג כאלו.