פגעתי בכל כך הרבה בנים. מה אני יכולה לעשות?

שלום לך בחורה מקסימה ומדהימה!

יקירתי, לפני הכל, אני רוצה להגיד לך- אל תאמיני! אל תאמיני לקול בראשך שאומר לך לא להאמין לעצמך! יש בך קול אחר, כל כך טוב, כל כך טהור, פנימי, אמיתי שזוכר שאת טובה, ואת יכולה להיות גם יותר טובה, שאת יכולה לשנות,לתקן. כולם מסביב לא שומעים את זה, הם רואים רק מה שמבחוץ. השכל שלך לא שומע את זה, הוא קר, שכלי, "הגיוני", מוצא לעצמו "הוכחות", לא מקבל מורכבות. אבל את- את שומעת, מרגישה ויודעת מה את מבפנים. ובאמת, את מדהימה כל כך! רוצה כל כך להתקדם, להתחזק, לעשות טוב לאחרים ולא לפגוע אף פעם! לכן את מבטיחה שזה בחיים לא יקרה שוב, כי זה באמת מה שאת רוצה! את לא רוצה לעשות שום דבר לא טוב לאחר, אף פעם!

ברור שזה לא קל להשתנות, ומי שאומר שזה "לא בעיה", כנראה לא באמת מתמודד עם הבעיה... זה מאוד מאוד קשה, ולכן אנחנו לא מצליחים פשוט בן רגע לשנות. אבל הרצון שלנו, זה שאנחנו לא כהי חושים לגבי המעשים הלא הכי טובים שלנו, זה בעצמו מראה שאנחנו כבר בדרך למעלה. הדרך ארוכה, ובכלל לא פשוטה, אבל אנחנו בדרך!

את לא צריכה לפחד לבקש סליחה. גם לא בפעם המיליון. בקשת סליחה היא מתוך הכרה בכך שעשיתי משהו לא טוב ואני מתחרטת על כך. את לא חייבת לצרף לבקשת הסליחה הבטחה שזה לא יקרה שוב, אלא יותר להודות על הטעות, ועל החולשה שיש לך, ולקוות שהצד השני יבין שכמו שלכל אחד יש חולשות (שממש לא פשוט לשנות אותן בן לילה) כך גם לך יש. והטעויות החוזרות ונשנות, הן לא מתוך כוונה תחילה, אלא פשוט כי עוד לא הגעת למקום אחר. את בסדר! את לא חס וחלילה חסרת תקנה! יש משפט כשאני לא זוכרת את הציטוט שלו, אבל הוא אומר שאין להתייאש משום אדם אף פעם! לא ממש פירטת מה בדיוק הנושאים, אז קצת קשה לי לתת לך יותר נקודות ספציפיות של מה ואיך להגיד, אבל זה הרעיון הכללי.

עוד דבר כללי חשוב, זה ששמעתי פעם את הרבנית ימימה מזרחי, לפני יום כיפור, שהיא אמרה שבנות לא צריכות לבקש סליחה מכל מיני בנים שהן פגעו בהם בעבר. כל מיני בנים שהיו איתם כל מיני קשרים וכל מיני כאלה. היא הסבירה שזה לא כל כך צנוע. אז, אם זה בנים שאת ב"קשרי עבודה" איתם, כמו מדריכים בצוות הדרכה או משהו כזה, אז אפשר לבקש סליחה בצורה מינימלית, אבל לא כדאי להתחיל להיכנס לתסבוכות. עדיף פשוט להשאיר את זה בעבר, ולהתחיל להתנהג טוב בהמשך.

לפעמים זה קשה, להחליט החלטה להתנהג אחרת, ולא להכריז על כך קבל עם ועדה שהנה- אני משתנה מעכשיו. מצד שני, זה יכול להיות טוב מאוד, כי אני לא צריכה לתת דין וחשבון לאחרים, אלא רק לעצמי ולרבש"ע. וגם ככה, הכישלונות קלים יותר, הם לא מלווים בהמון בושה כלפי חוץ, אלא רק אני מול עצמי. ואני הרי יודעת את המקום שלי- לא רק את הדברים הפחות טובים, אלא גם את הדברים הטובים. ולכן, אני גם אדע לעודד את עצמי ולשמוח בטוב, וגם לשים את האצבע על הטעון שיפור בעתיד.

אז- אל תתביישי! יש לך רצונות מדהימים! כבר עכשיו את במקום הרבה יותר טוב מאיפה שהיית בעבר, שהרי התחזקת והתחלת להקפיד על הרבה דברים כל כך חשובים בזמן האחרון! וזה פשוט מדהים! תשמחי על כל דבר הכי קטן שאת מתקדמת בו, אל תהיי קשה עם עצמך על הנפילות. הצער והחרטה שלך מדהימים, וכשאת מבקשה סליחה ממישהו, תראי כמה את מצטערת על כך, והוא (בעז"ה) יקבל ויבין. "שבע יפול צדיק- וקם!"

שיהיה לך המון בהצלחה יקירתי!

פורים שמח !

הדס.
hershko.hadas@gmail.com