שאלה
בס"ד
שאלתי היא בדיניי עריות והפעם מהצד של האישה.
אני מבין שאם חס ושלום איש זנה עם אשת איש , כתוצאה מכך הוא אסר אותה לבעלה ועל עצמו.
צה בניין אישה לא נשואה שזנתה עם גבר נשוי?
מה הדין יהיה במקרה זה? ואם הדין שונה והנואף איננו נאסר על אישתו מדוע?
בנוסף הבנתי שיש גמרא שמדברת על כך , שאם משתלט על איש היצר עליו ללבוש שחורים ולצאת לעיר זרה וכו...
השאלה פה האם הגמרא מתירה לאיש כזה את המעשה? מה מטרת כל הליך זה? והאם בסופו של דבר אותו איש נכשל בניאוף מה הדין שלו?
בתודה.
תשובה
שלום
במצב נורא כזה, הגבר אינו נאסר על אשתו. משום שכך אמרה התורה, ולא זכיתי להבין את טעם החילוק. אפשר לומר כל מיני חילוקים על נקבה וגבר והאופי שלהם, אך הם לא חילוקים נצחיים לדעתי. ועל כן- כך אמרה תורה, כך נקבל.
לגבי ילבש שחורים וכו'- לא מתירים לו דבר. אומרים שאם כבר נופל בחטא נורא, לפחות שלא יוסיף חטא על פשע ויחלל השם, אלא יעשה החטא בצנעא.
איש שנכשל בניאוף, מביא רעה לו ולעולם, בעולם הזה ובעולם הבא. 'ואהבת לרעך כמוך', וכי אדם היה רוצה כך תנהג אשתו?
כל טוב