שאלה
בתחילת הפרשה כתוב שהקב"ה בכבודו ובעצמו מנסה את אברהם "והאלוהים ניסה את אברהם", והקב"ה מבקש ממנו לקחת את יצחק בנו יחידו ולהעלותו לעולה.
כשאברהם מגיע למצב שעוד רגע הוא שוחט את בנו, מלאך ה' עוצר אותו.
השאלה, מדוע הקב"ה מבקש מאברהם לעקוד את יצחק, והוא שולח את המלאך לעצור אותו.
מדוע הקב"ה לא עצר את אברהם, או לחילופין, שהמלאך היה נותן לו את הנסיון.
תודה מראש.
תשובה
שלום וברכה!
האמת ענין עקידת יצחק מופיעים לקראת הסוף של פר' וירא ולא בתחילתה, אך אין זה משנה לעניננו.
רש"ר הירש בראשית כב/יא-יב מעלה את שאלתך ונותן שתובה עליה. כדי לבטל ביצוע הציווי היה די במלאך, לעומת זה בציווי על העקידה מלאך לא מספיק ונצרכה רמת התגלות גבוה יותר מכיוון שאברהם אבינו פשוט לא היה מאמין למלאך, הרי ציווי של העקידה סותר כל מה שלמד מה', כל המסור שלמד מאת ה' ובמיוחד כל מה שנוגע ליצחק כהמשך של אברהם. הרי אברהם כבר עמד בכל הנסיונות וגילה שהוא הולך רק בדך ה' שאחד מהיבטיה הוא איסור הקרבת בני אדם, לכן כדי לעצור את ההקרבה לא היה צורך בהתגלות יוצאת דופן של ה' (הרי ה' מתגלה רק במצבים יוצאי דופן, כגון מעמד הר סיני) והיה די בהתגלות מינורית של מלאך מכיוון שאת האיסור ואת הבעיה שבעקידה אברהם ידע בלאו הכי.
יש עוד הסבר הנראה ,לענ"ד, שתמיד נתתי לעצמי טרם עיוני בדברי רש"ר הירש. לצורך התגלות ה' יש צורך במצב של שמחה (אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה של מצווה). כאשר אברהם לקח את יצחק לעקידה הוא לא הייתה שמחה בלבבו כלל וכלל. את זה אנו רואים בלא מעט במדרשי חז"ל על כל ההתלבטויות של אברהם בדרך להר המוריה. לכן אברהם השוחט את בנו ומצוי במצב לא שמח במיוחד (נגדיר את זה כך) לא יכול לזכות בנבואה ישירה של התגלות ה', לכן ה' שולח מלאך כדי לעצור את אברהם.
בברכה,
חיים דב בריסק