עץ הדעת

שלום וברכה!

את שואלת את השאלה שמופיעה בספרו של הרמב"ם "מורה הנבוכים " חלק א' פרק ב'.

אז אביא לך תשובתו של הרמב"ם :

אדם לפני החטא ידע מה זה אמת ושקר באופן המוחלט, זה מה שמבדיל את האדם מהחיות וזו דרגה גבוה פי כמה וכמה מאשר ידיעת טוב ורע. הרי אמת ושקר זו השגה העליונה שנובעת מתוך חיבור לאלוקות, לעומתם טוב ורע זה הסכמות חברתיות, דברים שלא ברורים ומשתנים. הרי אדם הראשון ידע שחטא זה שקר ודבקות באל וקיום דבריו זה אמת ובכל זאת חטא, לכן קיבל העונש. ומהו העונש? העונש הוא שהוא הדרדר מהמדרגה הגבוה של ידיעת אמת ושקר לתוך העיסוק של העולם הזה בטוב ורע והשגה הנשגבה שהוא קיבל מבריאתו נעלמה ממנו ועכשיו הוא צריך לעבוד קשה כדי לקבל אותה חזרה אם בכלל . כמו שנאמר: "בזיעת אפך תאכל לחם". הרי תורה היא הלחם, ההשגה של אמת ושקר היא הלחם, שאותם איבד. אמת ושקר הם פרות של עץ החיים ואדם טעם מעץ הדעת ובכך קיבל את העיסוק בטוב ורע וערפל הכרוך בהם. כלומר אדם הראשון היה בעולמות הגבוהים של האלוקות ופנה לצרכים של העולם הזה והתנתק מהגבוה ברמה מסויימת. לכן הוא צריך היום הכוונות של התורה להגיעה חזרה לאמת ושקר, להשגות העליונות ולהתנהגות הנכונה ע"פ דרך ה'. אם אדם לא היה חוטא, הוא היה מקיים כל התורה כולה בלי ציווי , אלא מתוך הבנה והשגה שרק כך צריך לעשות ואין אחרת כי מדובר באמת וכל דרך אחרת היא שקר.

מכאן התשובה לשאלתך: אדם הראשון טרם החטא לא רק שהיה למעלה מהחיות, הוא היה למעלה מאשר כל אדם החי אחרי החטא והוא עצמו ביניהם. גם היה מקום להעניש אותו, הרי הוא ידע שחטא זה דרך של שקר ובכל זאת הלך בה.

בברכה,

חיים דב בריסק