עם סגולה..

שלום שואלת יקרה...
ניכר משאלתך שחשוב לך לברר את הדברים כדי שיהיו ברורים הן לך והן לאותה ´חילוניה´ ששאלה את זה ועל כך תבורכי, על עצם הרצון להגיע לאמת ולעשות את הדברים לא כמצוות אנשים מלומדה אלא כתורת חיים.
´בנים אתם לה´ אלוקיכם´ ´כי עם קדוש אתה לה´ אלוקיך´ ´ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש´, בטוח שמעת וניתקלת כבר בפסוקים האלה, המדברים על חשיבות וסגולת עם ישראל אז בעצם את צודקת בהחלט:
אם זה נראה כל כך טוב, למה זה כל כך רע?
ידוע לך בוודאי העונש שניגזר על הנחש הקדמוני, שהקב"ה אמר לו ´עפר תאכל כל ימי חייך´ חשבת פעם מהו בעצם הדבר הנורא שמסתתר מאחורי הביטוי הזה?
בואי נפשט קצת את הדברים בצורת סיפור בכדי שיהיו יותר מיושבים על הלב.
יהודים הם בני מלכים, הריבונו של עולם, אבא שלנו,שלך, כל יום ויום שנייה ושנייה משאיר בלשכה המפוארת שלו, קו טלפון אחד פתוח, ´הקו האדום´ שעליו רשום באותיות של זהב השם שלך.
בקו הזה, אף אחד לא נוגע, לא השרים, לא היועצים, אף אחד!! הקו הזה אמור להישאר פתוח שמא הבת שלו, שהוא כל כך אוהב אותה, תרצה לדבר איתו ואז הוא ישר ישמע.
המלך, אבאל´ה, בגלל שהוא כל כך אוהב אותך,חפץ לתת לך את החינוך הכי טוב שיכול להיות, לשם כך הוא שכר מחנכים מן השורה הראשונה שעולים לו הון תועפות אולם בגלל שמדובר בבת שלו,זה לא מעניין אותו בכלל ועל כן ציווה ליועציו: לא משנה הכסף, תביאו לי גם מסוף העולם את המורים הכי טובים ותהיו עם היד על הדופק, אם היא לא בסדר אני רוצה לדעת מיד.הכול.´
או בעצם במילים אחרות, את ורק את, זוכה לטיפול אישי.
חברות שלך יכולות לעשות דברים שאת עושה ועדיין להם ´יבליגו´ יעצימו עין, ואילו לך, בשום אופן!
בהוראת המלך, כל מעשה שלך, כל התנהגות שלך, תנועה שלך, נמדדת ומנותחת ע"י מומחים עולמיים שעוקבים ומנתחים והכול הכל בכדי שתגדלי ותתפתחי בצורה הכי ישרה שיש.
האם זה נעים לך?
ברור שלא ולפעמים זה חתיכת כאב ראש.
יום אחד, באמת נמאס לך ואת אומרת לאבא שלך, המלך:
´טוב די! אין לי כוח יותר..רוצה להיות כמו כולם, לכל החברות שלי מותר לשתות ולעשן ולעשות מה שהם רוצות, אני גם רוצה!´
וככה יום אחרי יום, עד שפעם אחת, גם לאבא שלך המלך, נשבר כבר והוא אומר לך:
´יודעת מה?´
´אין לי כוח יותר, תעשי מה שבא לך, מבחינתי את מעכשיו כמו כולם...וגם את הקו המיוחד אני מפסיק לך, רצית כמו כולם, אז זה מה שתקבלי..´.
בהתחלה זה נשמע טוב..כמו כולם, סוף סוף אפשר לעשן ולשתות ולהיות באמת כמו כולם אולם לאט לאט מתגנבת לה ללב תחושה קצת מרירה:
´רגע, הקו המיוחד, הקו שהייתי יכולה לדבר אל המלך, הקו שהזכיר לי שלפני שהוא המלך הוא אבא שלי, לא יהיה לי יותר?´.
וככה גם בנמשל, הקב"ה כל כך כעס על הנחש עד שכביכול אמר לו:
´יודע מה, לא רוצה איתך כלום.. תעשה מה שבא לך, רק תלך ממני´.
וזוהי בעצם העונש הנורא ביותר שאפשר לקבל.
הרי גם שמקבלים סטירה מאבא, עדיין אנחנו מסתכלים על אותה יד ורואים שהיא באה.. מאבא שלנו.
כל התפילה ביו"כ וראש השנה מיוסדת על העיקרון הזה,
אנחנו אומרים לקב"ה, אין לנו אל למי לברוח מחמת מידת הדין שלך, רק אליך, זהו אחד הדברים הכי נוראים ומרגשים שיש כשחושבים על זה.
ישנה תפילה שנקראת תפילת הגנב.
כן כן גם לגנב מותר להתפלל, הרי אחרי הכול הוא הולך ל´עבודה´ שלו, וכמו כולם הוא גם רוצה ברכת הדרך ומי מתאים יותר מאבא שלו כדי לתת לו אותה.
אז הוא חי ´קצת´ בפרדוקס אבל עדיין...אבא זה אבא.
הרב דסלר בבואו, להסביר את נקודת ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם אומר שלעם ישראל ישנו מהלך של השגה פרטית, כל יחיד ויחיד מושגח בצורה ישירה, זהו גם מהות הדין של היום הראשון של ראש השנה.
´וכל באי עולם יעברון לפניו כבני מרון´.
לעומת זאת אצל אומות העולם, שחיים ´טוב´, אצלם ישנה השגחה כללית, לא אישית, ישנו שר לכל אומה ואומה האחראי על העברת בקשותיהם לקב"ה.
לנו, כבניו של אברהם אבינו וכחלק מההבטחה שהובטחה לו בברית בין הבתרים ניתנה הנקודה הפנימית הזו, בא כל אחד ואחת מאיתנו קשור לשרשרת הדורות ולנשמת העם בצורה החזקה ביותר אשר בזכותה הובטח לו, לאברהם אבינו, שגם אם נהיה בתיאלנד או בגואה, במ"ט שערי טואמה עדיין תישאר לה הנקודה הזו, שממנה יוכל אחר כך להתפתח אצל האדם תהליך החרטה, כמו שמסופר על אלעזר בן דורדיא, שלא היה אדם כמוהו שהגיע לשפל המדריגה ועף על פי כן, זכה שתצא בת קול ותכריז עליו:
´ר´ אלעזר בן דורדיא מזומן לעולם הבא´, ואיך זה ייתכן?
איך בן אדם הצליח לעלות מדרגא ש´לא הייתה זונה אחת שלא בא עליה´ לסמיכת רבנות שיצאה לו מן השמיים?
בזכות אותה נקודה, שייחודית ואופיינית רק לנו, בהיותנו הבנים של הקב"ה.
אוקי, תגידי, ועדיין לא כל כך הבנתי למה אנחנו בעצם סובלים? הרי אם הוא כל כך אוהב אותנו, אז למה כל הצרות האלה קורות לנו?
הגמרא אומרת שלהבדיל מישראל, אצל אומות העולם כשהקב"ה רוצה ליפרע מהם, אז הוא לא נפרע מהם כמו ישראל, לאט לאט, אלא מחכה ואז ניפרע מהם בבת אחת.
מכירה עוד עם בהיסטוריה האנושית ששרד כמו העם היהודי?
בטח שמעת על הרומאים, ועל ממלכת אשור ויוון והמצרים הקדמונים, כולם באמת חיו טוב.בלי אנטישמיות, בלי רדיפות.
כל אומה ואומה בזמנה הייתה המעצמה של העולם, אימפריה משגשגת ועדיין, בשורה התחתונה, העם שלנו נמצא כאן, חי נושם ובועט (אם כי קצת עקום לאחרונה..)והם, שוכבים אחר כבוד בין מדפי ההיסטוריה של ספריית אוקספורד.
כמו כן אם תחשבי על זה תראי שלבוא ולומר שלעם שלנו יש צרות ולכן קצת תמוה למה אנחנו עם סגולה זו גישה די מוטעת שבראש ובראשונה רואה בעולם הזה, כאן את תכלית כל החיים ולא כן.
שהרי בדברו על אושר בעולם הזה ובעולם הבא, מסביר הרב דסלר ב´מכתב מאליהו´ שכל הנאות העולם הזה, כולם ביחד לא דומות לקורת רוח, לא להנאה עצמה אלא רק לקורת רוח של העולם הבא.
אז האם זה שהקב"ה בגלל שהוא כל כך אוהב אותנו, רוצה לזכך אותנו ולטהר אותנו כדי לשמור לנו את כל האושר הזה לעולם הבא, האם זה מראה על חוסר מיוחדות?
העם שלנו, חי, תמיד בתנועה תמידית של כוחות עצומים, רע וטוב, מריבות, מלחמות, סתירות פנימיות וכל זה מפני שכאומה אנחנו חיים, מושגחים באופן תמידי ופרטי וזוכים לקבל ביקורת מעשית מאת הקב"ה.
והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי.
אנחנו רואים את זה בכל דור ודור.
כל הנבואות שנכתבו וחזו את השואה מראש, חורבן בית ראשון ושני, כולם כולם מראים רק כמה הקב"ה דואג לנו והזהיר אותנו ואף על פי כן, דווקא בגלל שהוא כל כך אוהב אותנו ורצה שנקבל את השכר האמיתי שם, למעלה בעולם האמת, הוא פרע מאיתנו את התשלום כאן.
הרי כמה שנים של מלוכה ניתנו לנבוכדנאצר ולו רק בגלל שהלך כמה צעדים לכבוד הקב"ה, אז מה תגידי?
שהקב"ה אוהב אותו יותר מאיתנו כי איזה כיף לו שניתנה לו המלוכה?
זוהי מסקנה שיכולה להתיישב רק עם תפיסת עולם שרואה רק את שמה ש´שכאן´ ו´עכשיו´.
אולם בראייה היהודית, בראייה שלנו, שהעולם הזה נועד רק כדי שנקבל ונזכה להיכנס ולחזות בכל האושר לעולם הבא, ברור שעדיף לנו ´לחטוף´ כאן מאשר לבוא לעולם הבא עם כל ´החשבונות´ שלנו שעדיין לא נפרעו.
נקודה נוספת.
שלמה המלך אמר ´מרבה דיעה מרבה מכאוב´.
נכון, החיים שלנו כיהודים החיים במדינת ישראל מסובכים ומסובכים מאוד.
הכול באמת נראה לפעמים כלכך קשה.
בשוויץ הרבה יותר פשוט. גם בניו-זילנד.
אולם אם נפתח את אותו כיוון מחשבה, הרי שגם לפרה ולסוס יותר קל מאשר לאדם.
אדם צריך לקום בבוקר, להתלבש, לנסוע לעבודה, לספוג את כל הביקורות של הבוס שלו וכל זה כדי לקבל בסוף החודש תלוש משכורת שגם איתו הוא צריך לטרוח שוב ולנסוע לקנות מצרכים ולהכין אוכל...סרט טורקי.
לא יותר פשוט כמו הפרות?
במקום כל הבלאגן הזה פשוט, ללכת ולאכול עשב?
הרי גם אם תרצי לתת לפרה, סטייק אנטריקוט עם עשבי תיבול ברוטב שום, עדיין היא תעדיף את העשב שלה,אז לא יותר כיף לפרה ולסוס?
אלא שוב, כמה שהמהות שלנו יותר גבוה, גדולה, נשגבת, ככה גם הדברים יותר מסובכים, אולם אין בסיבוך זה להפחית חלילה ממעלת הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו בהיותנו שייכים לעם הזה.
עדיין ישנם הרבה ספרים שעוסקים במעלת עם ישראל ונשמת האומה כגון: ספרי המהר"ל, והראי"ה קוק, ר´ חיים מוולזי´ן, מכתב מאליהו, וברור שהנושא דורש לימוד והעמקה יתירה.
מקווה שגם המועט הזה עזר לך ואם לא, את מוזמנת להבהיר אי אלו נקודות שלא הבנת במייל.
אבינועם
avinoam811@gmail.com