על ידיעה ובחירה ועולם הבא

שלום יעל,
את הרמב"ם, מכירה? כי הוא עוסק בדיוק בנושא שאת מעלה, שואל את אותה שאלה, ותנחשי מה? נשאר בלי תשובה. בעצם את שואלת כיצד יכולה להיות בחירה חופשית כאשר ה´ יודע כל מה שהיה וכל מה שיהיה. אנסה ללכת בדרכו של הרמב"ם ולהסביר למה על התשובה הזאת לא יכולה להיות תשובה שתהיה מובנת, ואף על פי כן - המפתח לחיים הוא בחירה חופשית.

המפתח להבנת הפרדוקס הזה הוא הידיעה שידיעת ה´ היא לא כמו הידיעה שלנו. מאחר ואנחנו מאמינים שה´ מחיה ולמעשה בורא את המציאות תמיד, ממילא הכרתו את המציאות היא במדרגה אחרת מההכרה שלנו בתור אלה החווים את הבריאה. קשה לי לתת לך דוגמה שתסביר את הנקודה הזאת, מכיוון שכל הרעיון הוא שידיעת ה היא במדרגה שונה איכותית מהידיעה שלנו, כך שלא ניתן להמשיל את זה למצב שיהיה מובן על ידינו.

עכשיו אנחנו נשארים לכאורה עם סימן שאלה ענקי על כל בחירה שאנחנו עושים בחיים שלנו: האם זה אנחנו בחרנו לעשות, או שזה נכתב מלמעלה? להבין את מהות הכתיבה מלמעלה, אנחנו לא יכולים. ולכן אנחנו נשארים עם ההכרה והחוויה המאוד בסיסית של כל אחד מאיתנו, הבחירה החופשית.

בהלכות תשובה פרק ה´, הרמב"ם למעשה מבסס את כל קיום המצוות על עקרון הבחירה החופשית. בהלכה ג´ הוא כותב כי "ודבר זה (=בחירה חופשית) עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה. . . כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה - בין טובים בין רעים.
ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר, [שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם."]

אז אמנם בכוח נשארנו עם שאלה שאין לה פתרון, אבל בפועל אנחנו יודעים איך אנחנו אמורים לנהל את חיינו, מתוך הכרה ברורה בכך שלכל אחד יש בחירה חופשית, וכל אדם יכול לבחור לעשות טוב או חלילה לעשות רע. מנם אין לנו חופש מושלם לעשות כל מה שאנחנו רוצים - אנחנו בכל זאת מוגבלים ע"י הכשרונות שלנו, ע"י חוקי הטבע או היכולות האישיות של כל אחד ואחד. אבל ברגע של בחירה ערכית בין טוב לרע - כולנו עומדים שווים בפני ה´, מקבלים את ההחלטות שלנו ואת האחריות עליהן.

לכן בקשר לויכוח שלך עם אותו אחד, אצל שניכם יש צד של אמת, אבל למעשה, בכל הקשור לבחירה חופשית, הוא צודק - מאחר והמעשים שלנו הם פרי החלטות שאנחנו מקבלים. כמובן מה שמתגלגל מאותן החלטות כבר לא בידינו, ויש לקב"ה הרבה שלוחים לגרום לכך שתהליך מסוים יצא לפועל במציאות. כמו שאת ודאי יודעת, עצם זה שאנחנו מקבלים החלטה - לא בהכרח אומר שהיא תצא לפועל בצורה בה אנחנו רוצים שיקרה.

"עולם הבא" - קשה לי לתאר את זה בתור חשבון בנק אליו נכנסים כל המצוות. קשה לי לתאר את זה בכלל, כי עוד לא הייתי שם. אבל, מה שאפשר להגיד - זה שהמצוות הן לא [רק] חוק מחייב, שסופרים לך כמה פעמים עשית ככה או אחרת.
לצורך הענין, עדיף להעביר את הדיון על המצוות ממישור של "מותר ואסור", למישור של "נכון/לא נכון". הזוהר הקדוש אומר כי בכל מילה בתורה יש "עיטין" - עצות, ואין הכוונה חלילה להורדה במידת החיוב של המצוות. אלא, המצוות מבטאות מעשים אשר מוציאים לפועל את כשרונותיה של הנשמה, מצוות עשה - על דרך החיוב, ומצוות לא תעשה, על דרך השלילה. חיי העולם הבא הם חיים נשמתיים, כך שהנשמה מתגלה במה שעשינו איתה, לטוב או למוטב. במילים אחרות, במהלך חיינו אנחנו שואפים לבטא במציאות את כשרונותיה של הנשמה, ואנחנו עושים זאת ע"י קיום מצוות, התנהגות מתוקנת בין אדם לחבירו, גמילות חסדים וכו´. חיי העולם הבא הם הסיכום של הכל, כמה נתנו לנשמה מקום להתבטא בחיי העולם הזה.
כאשר מדברים במישור של מותר/אסור, מאבדים משהו מההכרה הזאת. מכיוון שהשיח באמת יכול להגיע למקום מאוד תועלתני, של קיום מצוות בשביל שיהיה לי טוב בעולם הבא, כמו קופת חסכון שמתמלאת לאיטה. מה שמרוויחים בשיח, הוא התחזקות בכל שהמצוות מחייבות אותנו, ואינן נתונות לסברות אישיות בנוסח מתאים לי/לא מתאים לי, כמו שעלול לקרות אם נדבר על המצוות כמו בזוהר הקדוש, כ"עצות".

גלגול נשמות ותיקונים: צר לי, אני לא יכול לעזור לך, כמו שאת לא מבינה - גם אני לא מבין.

להמשך העמקה בנושא הראשון, כדאי לך מאוד לעיין בהלכות תשובה של הרמב"ם ובמיוחד בפרק ה´, זה בכלל רעיון טוב לקראת ימי אלול הבעל"ט.

מקוה שעזרתי, השאלות שלך מצוינות ומעידות על מחשבה עמוקה וישרה. אם תרצי הבהרות אני כאן, במייל yoavsb@gmail.com או בתגובות לשאלה זו.

רק טוב!
יואב.