על דתיות וציונות

שאלה

שלום רב.

כיצד עונים לטענה המבקרת את הרעיון הציוני שבציונות הדתית.

נתקלתי בתגובה שמדברת על כך

"מהי אותה 'ציונות'?

אם תשאלו את הרב אהרן שמואל תמרת ז"ל, בוגר ישיבת וולוז'ין ומי שהיה חברו לספסל הלימודים של ח"נ ביאליק, הוא היה אומר לכם ללא היסוס שהציונות היא אלילות. על פי הרב תמרת, שלא במקרה כתביו לא התפרסמו בארץ ולא למדו כאן את מחשבתו העיונית, כל תודעה וכל אידיאולוגיה שמבכרת את הכלל על פני הפרט כיצור אוטונומי, כל אידיאולוגיה או תפיסת עולם המבטלת את קדימותו הערכית של האדם ומכפיפה אותו לרעיון או מושג אחר הקודם לו בחשיבותו, היא תפישה 'אלילית'.

האלילות היא על כן, לפי המחשבה התורנית דתית, "ביטול האדם והשפלתו, לעשותו עבד רצוץ תחת רגלי הכוחות האפלים והאשמדאים, המושלים על העולם" (מוסר התורה). וזהו בדיוק מה שהחברה הישראלית שותפה לה, בתמיכתה, בשתיקתה, בתקופה האחרונה בה אנו עדים לחקיקת חוקים גזעניים, חוקים המבטלים את צלם האדם, חוקים המשפילים וקובעים לאזרח בישראל את סולם הערכים שלו ובראש סולם הערכים אידיאולוגיה ציונית לאומנית פאשיסטית.

לשיטתו של הרב, האידיאולוגיה הלאומית המדינית היא התגלמותה המודרנית של האלילות: במישור הרעיוני, היא מציבה אידיאלים העומדים מעל קדימותו הערכית של האדם הפרטי, וממשיך ומסביר הרב שאידיאולוגיה לאומית מדינית דומה לתרבויות האליליות בכך שהיא אינה מכוונת להסתכלות האדם אל נפשו פנימה, אלא היא מנציחה את הריקנות הקיומית האישית ו 'מושכת' את האדם לעבר רעיונות וערכים 'נשגבים' כביכול, עד שצלמו של האדם נמחק ונטבע בתוך אותה אידיאולוגיה.

אחד התיאורים שלו את התנועה הציונית הוא מביא בספרו 'ספר היהדות והחירות': "מעת התגברה 'הלאומניות' לקו גם מאורות ההשכלה, התעפש אוויר בתי הספר ובתי תחכמוני, ובראש כל תקלה וכל קטטה אספסופי פוגשים אנחנו כפעם בפעם את תלמידי בתי הספר בכפתוריהם הנוצצים נוסעים ראשונים אומרים: "הכו! הכו!" במלה אחת מה זאת שנתמלא כל חלל העולם מגיפה, נשיכה, רביצה ובעיטה מעת התרוממה קרן הלאומיות".

"יסוד התבל הוא האדם הפרטי... מה שאין כן אם תהא הנחה זו של הכרת זכויות האדם הפרטי נעדרת, איזה כינויים אחרים, כמו 'הציבור', 'החברה', 'הלאום' ייקחו עמדתה להיחשב ליסוד התבל, אשר בשבילם נברא האדם הפרטי ?"

הרב תמרת יוצא כנגד התרבות הלאומית לוחמנית הנושאת מתח

תשובה