שאלה
לכבוד הרב שלום!
קודם כל ..כל הכבוד על העבודה החשובה שאתם עושים פה! באמת ישר כוחכם..
אני נערה דתייה שומרת נגיעה אבל דתייה ברמה סבירה...לא יותר מדי .. יש לי אחות גדולה שלפני כשנתיים התחזקה מאוד ועכשיו היא מצאה לה ב"ה בן זוג באמת שראוי להם ושניהם מקסימים וצדיקים..
אני נורא רוצה להתחזק כי אני רואה כמה היא מאושרת וכמה טוב לה אבל כל פעם שאני מנסה אני נכשלת ולפעמים שקורים לנו דברים רעים אני מרגישה שלמה לי להתחזק יותר?.. הנה הקב"ה מפיל דברים רעים.. יכול להיות שהוא מסמן לי שזה לא הדרך בשבילי שזה לא מתאים לי..
אני באמת מבולבלת וניסיתי כבר כמה פעמים להתחזק אבל אני לא מצליחה וזה קשה לי מאוד וגורם לי לתסכול.. אני באמת מרגישה שאני מסוגלת להתחזק אבל זה קשה לי גם מבחינת ההתחזקות וגם מהבחינה שאולי זה לא הדרך שלי..?
אשמח אם תוכלו לייעץ לי ולעזור לי..תודה רבה!
תשובה
ברור שהתחזקות היא הדבר הנכון. כל אחד מאתנו צריך להתחזק, ולכל אדם יש הקשיים שלו. השאלה היא כיצד לעשות זאת. אם אינך רואה הצלחה בכך, עליך לבדוק אם את מנסה להתחזק באופן ובקצב שמתאים לך. לא פירטת בשאלתך במה וכיצד את מנסה להתחזק. יתכן שאת מציבה לעצמך אתגרים לא מתאימים, ולכן חוסר ההצלחה מביא אותך לתסכול. יתכן גם שאת נתפסת לענייני התחזקות חיצוניים שאינם מגובים בתודעה פנימית.
הכלל צריך להיות שהתחזקות חייבת להתבצע באופן הדרגתי, ולהתבצע במידת האפשר בלי ליצור משברים עם המשפחה והסביבה החברתית. אינני יודע גם כיצד את מודדת את ההתחזקות שלך, ואינני משוכנע שמה שאת קוראת "נכשלת" הוא באמת כשלון. כך או אחרת אדם נמדד לפי מאמציו ולא לפי הצלחותיו. חז"ל הורונו: "לפי הצער – השכר". הקב"ה בוחן לבבות וכל השתדלות ומאמץ הם בגדר הצלחה.
כל טוב ובהצלחה,
רונן לוביץ