עליה להר הבית ביום החתונה

שלום לכלה המאושרת.
איזה כיף לקבל מכתב מאדם מאושר...
אני אעמוד בקצרה על הנושאים ההלכתיים, עד כמה שאני זוכר אותם מאז שלמדתי.
הר הבית מחולק הלכתית לכמה איזורים, כשלכל אחד קדושה משלו.
לענייננו - החלקים שמעניינים אותנו הם "הר הבית", שהוא כל המתחם שסביב המקדש, ו"החיל", שהוא כעין מעטפת קרובה יותר למקדש.
אנשים הטמאים בטומאת מת - שזה כולל את כולנו, מותרים בכניסה להר הבית, אבל אסורים בכניסה ל"חיל", וקל וחומר למקום המקדש עצמו - פנימה מה"חיל".
אנשים הטמאים בטומאות היוצאות מן הגוף - נידה וזבה בנשים, ובעל קרי וזב בגברים - אסורים להיכנס להר הבית, וקל וחומר ל"חיל".
מטומאת מת איננו יכולים להיטהר כיום, ועל כן כניסה לאזור ה"חיל" אינה באה בחשבון כלל. לעומת זאת מטומאות היוצאות מן הגוף אנו יכולים להיטהר על ידי טבילה במקווה טהרה הכשר לטבילה דאורייתא, בהקפדה על דיני טבילה, ואדם שטבל במקווה טהרה על פי התנאים הנדרשים - יכול לעלות לחלק הנקרא בהלכה "הר הבית".
טבילת אישה לטהרתה, ובכלל זה טבילת כלה בערב חתונתה, הן טבילות המטהרות גם לצורך עליה להר הבית.
עד כאן אין מחלוקת.
השאלה שבה מתלבטים כולם היא באיזה חלק, במתחם הר הבית המוכר לנו כיום, היה ממוקם המקדש, ולפי זה היכן היה "הר הבית", והיכן ה"חיל".
חלק מן הפוסקים העדיפו לא להיכנס לנושא העליה להר הבית, ולאסור את הכל. מה שאכתוב להלן, הוא לפוסקים המתירים כניסה להר, ונחלקים מהם אזורים המותרים.
לרוב דעות הפוסקים - כל החלק הדרומי של הר הבית, כלומר מ"שער המוגרבים" (שהוא השער מימין לכותל שדרכו נכנסים להר) וימינה - איננו בכלל הר הבית המקודש, ובוודאי שאיננו בכלל ה"חיל". יש הסוברים שיש לעלות לצד הדרומי בלבד, כדי להתרחק מהספק.
בצד המערבי של הר הבית, כלומר כשנכנסים בשער המוגרבים ופונים מייד שמאלה - לרוב הדעות ניתן ללכת בצמוד לקיר המערבי ("הכותל").
במרכז ההר נמצאת ה"רמה" שעליה ניצב מסגד עומר - כיפת הזהב. ישנה מחלוקת כמה מרחק יש לשמור ממנה, המבוססת על המחלוקת היכן היה ממוקם המקדש על ה"רמה".
הסוברים שבמקומו של מסגד עומר היה ניצב קודש הקודשים - סוברים שיש לשמור מרחק ביטחון של כ-12 מטר מה"רמה", כלומר מהמדרגות העולות לכיוון המסגד.
הסוברים שבמקומו של מסגד עומר עמד המזבח (הרב גורן וסיעתו) - סוברים שיש להשתדל ללכת כמה שיותר קרוב לקיר המערבי. רוב הפוסקים סוברים כדעה הראשונה, ומיעוטם כדעה השנייה.
בצפון - אין כל בעיה ללכת בשביל הצפוני ביותר (ממשיכים בצד המערבי עד הסוף, ופונים ימינה). לגבי שאר השבילים - אי אפשר לצערי להסביר זאת בכתב.
בצד המזרחי - ישנה בעיה ללכת, כי שם יש ללכת ממש צמוד לחומה, וזה בד"כ אי אפשר ע"פ הוראות הווקף.
על כל פנים - את יכולה לשאול את ארוסך על פי איזו שיטה הוא נוהג.
עד כאן הדינים בקצרה.
יש עוד דינים שמתייחסים לצורה ב יש להתנהג בתוך הר הבית, למשל - אין עולים עם נעליים, אסור לירוק, אסור להיכנס אם לא לצורך תפילה, ועוד.
אני חושב שמפאת קדושת העניין, לא כדאי להסתפק בתשובה באינטרנט.
ישנו ספר בשם "אל הר המור" המפרט את הדינים. אם את רוצה - אני יכול להשיג לך אותו.
ואחרי כל זה - בפעם הראשונה, או בפעמים הראשונות, כדאי מאוד מאוד, ואולי אפילו חובה, לעלות עם מישהו שכבר עלה, ובקי במקומות המותרים והאסורים, ובהלכות.
לעניין עין הרע - אני לא חושב שיש בזה איזו בעיה. את בטח תבואי בלבוש חגיגי, אבל לא בשמלת כלה, כך שגם אם את חוששת - אף אחד לא יוכל לדעת שאת כלה, ואין מה לחשוש לעין הרע.

אחרי שסיימנו את חובתנו לשאלה - אפשר לשוב ולברך אותך, ואת בעלך לעתיד, שתזכו להקים בית ומשפחה נאמנים וטובים, שמחים ואוהבים, שה´ יתברך ישפיע עליכם שפע ברכה והצלחה, בגשמיות וברוחניות.

כל טוב,
תבשרו ותתבשרו תמיד בשורות טובות.
דוד
davideinat@gmail.com