שאלה
בס"ד
לרב, שלום וברכה!!!!
ענין אותי לדעת עניין חשוב בקשר לעתידי, למרות שכרגע זה עדיין לא רלוונטי ממש.
אם מישהו שבאמת מתחבר ללימוד תורה, ורוצה לעשות תורתו אומנותו, האם זה באמת בסדר לתלות פרנסתו באחרים? (שהרי הוא לא עובד, והפרנסה באה מההורים או מהמדינה וכו')
או שזה לא טוב, והוא צריך לעבוד ולקבוע עתים לתורה?
ובמקרה שהוא באמת עושה תורתו אומנותו- האם אין בעיה שאינו יוצא לעבוד?(כי שמעתי שיש חובה לעבוד בלי קשר לפרנסה-אם אני טועה בבקשה תתקן אותי).
ואם נאמר שייצא לעבוד 4 שעות ביום ושאר היום ילמד - דבר זה לא קיים ואין עבודה כזאת...
תודה רבה, ברכה והצלחה!!!
תשובה
שלום וברכה
שאלתך מאד רחבה אך אשתדל לענות עליה בקיצור!
קודם כל אני מאחל לך מכל הלב שהענין יהיה מאד רלוונטי לגביך.
ישנם תירוצים מתירוצים שונים הגורמים לאדם להימנע מללמוד תורה ואחד הידועים שבהם הוא הרצון לעסוק בפרנסה, עוד בימי דור המדבר ציוותה התורה לשמור את צינצנת המן כדי שבימי הנביא ירמיהו כאשר יבוא בני ישראל בתירוץ שאינם יכולים ללמוד תורה מסיבות של פרנסה, יוכיח אותם הנביא ויראה להם את אותה צינצנת השמורה אלפי שנים ויאמר להם, שלקב"ה יש דרכים לפרנס את אוהביו ויראיו.
בימינו המצב שונה בהרבה מכיוון שהחברה דואגת לצרכי הכלל שלה, וכמו שהיא דואגת ומפרנסת רבים וטובים שאינם עסוקים דווקא במלאכת כפיים כגון פרופ' מלומדים החוקרים תרבויות שונות ורחוקות או מסבסדת אומנים וספורטאים שעיסוקם לתועלת הציבור על אחת כמה וכמה שאל לנו להתנצל ולהתבייש בכך שהחברה מסבסדת את התרבות היהודית ודואגת להרבות תורה בישראל והעמיד תלמידי חכמים שאין דבר חשוב מזה לעם שלנו והיא שעמדה לאבותינו ולנו.
הלומד תורה לא רק לעצמו הוא לומד אלא לטובת העם כולו והעולם כולו ועל כך אומרת הגמ' בסנהדרין איזהו אפיקורס שאין לו חלק לעוה"ב? זה האומר מה מועילים לנו תלמידי החכמים!
בברכה