שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בת שירות בפנימיה חילונית בירושלים. לצערי יום שליישי קרה לנו אסון וחניך שלי (בן 18) נפטר מהרעלת אלכוהול אחרי שבועיים שהיה ללא הכרה בבית חולים. החניך יהודי מבחינה הלכתית אבל ההורים שלו לא מאמינים ביהדות ולכן הלוויה שהייתה ביום חמישי האחרון לא הייתה לפי ההלכה היהודית. אף אחד לא אמר או מוכן להגיד עליו קדיש (גם לא נאמר בלוויה) ולכן רציתי לקחת את הנושא הזה על עצמי. האם יש חשיבות לעלות לקבר ולומר קדיש בסמוך לקבר? האם מי שאומר צריך להיות יתום או שזה יכול להיות כל אדם? האם מי שאומר מחויב לאחר פעם אחת שאמר להמשיך כל השנה לומר? ומה אני בתור בת יכולה להגיד, להתפלל או לעשות לעילוי נשמתו?
בתודה מראש.
תשובה
שלום לך.
ראשית, טוב ויפה שאת רוצה לדאוג לעילוי נשמת הנער.
באשר לאמירת קדיש, מנהג נפוץ הוא, שמי שהוריו בחיים לא יאמר קדיש, אלא אם בקש רשות מהוריו. ראוי שאם את רוצה לומר קדיש- תעשי זאת.
אם תחליטי יחד עם הורייך שאת אומרת "קדיש", ויהיו כאלה שירימו גבה- כיצד בת אומרת קדיש, דעי כי דבר זה היה מקובל גם בחו"ל וגם בירושלים, שבת שהתייתמה מאחד מהוריה, ואין לה אח שיאמר קדיש, אומרת קדיש בבית הכנסת, כך שגם את יכולה.
יש חשיבות לעלות ביום השנה לפטירה לקבר הנפטר ולומר קדיש, אך קדיש אומרים רק במניין.
ראוי ורצוי שתלמדי תורה לעילוי נשמת הנער, לימוד שלא היית רגילה ללמוד, ויהיה זה כל לימוד תורה- פרשת השבוע עם מפרש זה או אחר, ספר תנ"ך כלשהו, משניות (אולי פרקי אבות)
ברוכה תהיי.