שאלה
שלום הרב,
כבר זמן לא מועט (כמה חודשים לכל הפחות) אני מרגישה מעין עייפות נפשית. עבודת ה׳ שלי תקועה במקום. אני לא מרגישה קרובה לה׳.
אין בי רצון ומוטיבציה לפעול בחיי בשום תחום.
קראתי פעם שע״י שינויים חדים ומהירים הנפש יכולה להינזק - האם ייתכן שזה מה שקרה לי? (כי אכן עשיתי כמה שינויים דרסטיים בחיי לאחרונה; הפסקתי לצפות בסרטים, לקרוא ספרים. הייתה תקופה בה קראתי רק קודש. אבל עכשיו חזרתי מעט לספרי החול (- שגם להם אין לי חשק מיוחד, אגב)).
לא מזמן קראתי משפט של הרב קוק שאומר שע״י הידיעה בא הרצון. אז התחלתי לקרוא ספר אמונה - שאפילו די מעניין - אבל לא מושך אותי מאוד.
אני לא יודעת מה עוד לעשות, ממש אובדת עצות.
אשמח מאוד מאוד אם הרב יוכל להאיר לי את הדרך ולייעץ לי.
המלצות על ספרים יתקבלו בברכה.
תודה רבה על הסבלנות ויישר כח ענק!
תשובה
שלום
עבודת ד' מתוך עצבות היא מלאכה גדולה, וכלולה בה גם ההוראה הכללית לצאת לאט מהעצבות עצמה. אולם גם עצם העצבות יש בה כר לעבודת ד' מיוחדת עד שיוצאים ממנה.
לכן עבדי את ד' מעצבות, שתפי אותו במה שכואב לך. הוא איתך בשבר ובדרך, ידו בידך אם תשימי לב.
בנחת ולאט חישבי כיצד תוכלי להעמיק את חייך ולהתקדם לפריחה גדולה יותר ממה שעשית עד עתה, שהעצבות היא כלי של הנפש לסמן לאדם שיש בו צורך לעליית מדריגה רוחנית ולפרנס נשמתו בקודש גדול יותר.
חשוב להידבק בחברות יראות שמים ושמחות, לשתף במה שעובר עלייך. תוכלי לקרוא ספרי חול נקיים, ולא להיות בלחץ להתרומם שוב לפני שהכנפיים צמחו דיים.
במקביל תלמדי ספרי אמונה הקרובים אלייך. נסי את סדרת הספרים לאמונת עתנו.
בהצלחה במסע