עזרה לנזקקים פלשתינים

שלום וברכה

קשה לי כמובן לענות על השאלה כי איני מכיר את כל הפרטים, מי עומד מאחורי זה, מהן המגמות וכדו'.
על כן, מה שאני כותב אינו תשובה מלאה לכל העניין אלא נקודת המוצא בלבד.
א. איני מבין את השאלה. האם אנו רוצים להנציח את השנאה ? האם אין לנו עניין כי יהיו פעולות הומניטאריות כלפי אנשים סובלים ברשות הפלשתינאית שאינם שומעים, ומתאימים להם מכשירי שמיעה.
ב. אני מודע לכך שהם אויב; אני מודע לכך שאפשר שתהיה מציאות אבסורדית, שמכשירי השמיעה יינתנו גם למי שביצע פיגועים בישראל וכדו'. מה שאני כותב הוא על אף מודעות זו ולא בהתעלם ממנה – אני סובר כי גם מהבחינה הפראקטית כדאי לנו ונכון לנו לנסות לעשות שני דברים במקביל: גם להילחם, להגן על עצמנו, ולתקוף את הבא להורגנו; גם לנסות לחפש את כל הדרכים להוריד את מפלס השנאה. יש כל מיני התארגנויות (ארץ שלום) בכיוון זה, ואני חושב שהדבר נכון מאוד ולו רק מהבחינה הפראקטית. כמובן שמה שמניע אותי הוא לא רק הפראקטיקה, אלא גם החתירה לשלום, והחתירה למהותה של תורה המבקשת גם להוסיף אור חסד בעולם. אינני חושב שהדבר יפחית את עוצמת המלחמה שלנו ברשע, ובמקביל הוא יאפשר אולי לזרוע זרעים אחרים.
ג. השאלה כיצד זה ייראה בעיני הציבור הישראלי היא משנית. ראשית, אין כזה דבר "הציבור הישראלי" כי יהיו כאלה שיתקפו אותך ללא רחמים על שיתוף פעולה עם האויב, ויהיו כאלה שישבחו אותך ויצרפו אותך לקהילת "רודפי השלום" שמוכנים להרוס את עולם ההתיישבות ולעקור את ההתיישבות ממקומה. דעי לך כי שני הדברים יכאיבו לך מאוד – גם המשבחים וגם התוקפים. אולם הדבר החשוב ביותר הוא לעשות את הדבר הנכון, וללכת עם האמת שלך, גם במחיר ציבורי כבד.
כאמור לעיל, כל אלו הם עקרונות בלבד, ואת צריכה לברר רק שלא מנצלים אותך למשהו שאת לא מסכימה
כל טוב והרבה שמחה