שאלה
חברה שלי כבר חצי שנה בערך בקשר עם ילד אחד בגיל שלנו(כיתה יא) הם מדברי גבוה! ולא סתאם דברים מגעילים.. בהתחלה הם דיברו המון ואמרנו להם שיורידו כמות והם הורידו לפעם בשבוע בערך! לא מזמן הוא אמר לה שהוא אוהב אותה והיא אמרה לו גם (למרות שלפניכן היא בכלל לא דיברה על זה שהיא אוהבת אותו..) ובגלל זה הם מדברים עכשיו הרבה יותר!!.
יש לך רעיון איך אני יכולה לעזור ואיפה מה להגיד או להסביר לה טוב או לא טוב וכו..?
תשובה
שלום לך.
יפה מאוד מצידך לרצות לעזור לחברתך, יישר כוחך! זה באמת משמח לראות את האכפתיות שלך..
את צודקת בגישתך שקשר בגיל צעיר הוא לא טוב. קשר שהוא לא למטרת נישואים בטווח הקרוב, יוצר המון קשיים, המון מכשולים. בגיל זה , טוב יותר שכל אדם יפתח את עצמו, יבנה את אישיותו בעצמו, ולא יתעסק יותר מדי בקשרים עם בני המין השני, שעלול לפגוע בעבודתו העצמית. ישנם הרבה איסורים, שככל שקשר נמשך זמן רב יותר ככה יותר קשה לעמוד בכל האיסורים וההגבלות. יצר התאווה למגע, חזק ביותר... ומאוד קשה לעצור את זה, ואז עלולים ליפול ולהיכנס למצבים מורכבים מאוד ח"ו.
היהדות לא מתנגדת לקשרים בין בת לבן, להפך , היא מקדשת את הקשרים הללו. אך המטרה בקשרים אלו היא בניית חיים משותפים יחד בקדושה ובטהרה. לכל דבר העת והזמן שלו.. כאשר הקשר מתחיל בגיל צעיר, כלומר בגיל שבו עדיין לא חושבים על חתונה בטווח הזמן הקרוב, אז הקשר לא ראוי, כי קשר כזה הרבה פעמים לא מוביל בסופו של דבר למטרה הרצויה הקמת בית בישראל.
במקרה של החברה שלך, שכבר נכנסה לזה, לא יועיל להראות לה את הקשיים , והנפילות שיכולות להיות, זה לא מה שישכנע אותה להפסיק את הקשר. בגלל שהשנים נמצאים כבר בפנים, הם יתקשו לראות את הקושי, ולקבל אותו בתירוץ -"לנו זה לא יקרה, אנחנו שומרים ונשמור על כל הגדרים, ואנחנו נתחתן בסוף..." אני לא מכירה את חברתך. אך לפי דבריך נראה שהדיבורים שלכם לא ממש גורמים לה להפסיק בקשר. ההתאהבות הזאת, וההיקשרות שבאים עם היווצרותו של קשר הרבה פעמים מעוורים את השנים.. - מה גם שאינני בטוחה שזהו תפקידך, כחברה שלה. הרבה פעמים אנו רואים שחברינו טועים או עוברים משברים וקשים בחיים, ואנו מיד רוצים לעזור להם, ולשנות אותם. אבל, לפעמים, דווקא הרצון שלנו לשנות אותם, לא מקדם אותם וגם אותנו, לשום מקום. לפעמים, כל שאנו נדרשים לעשות זה להקשיב להם. להיות שם בשבילם.
בתור חברה שלה, את יכולה לנסות לדבר איתה, לכוון אותה קצת בשיחות ולראות אם היא מודעת לקשר, לסיכונים, לאפשרויות. אולי היא יודעת שזה לא בסדר והיא לא יודעת איך להתנתק? שיחה כנה איתה יכולה להראות לך, כחברה שלה מה היא חושבת ואיפה היא בכל השיפור, וכך תדעי אם יש מקום לדבריך, או שמא הם לא יועילו, ותצטרכי לחכות שהיא תבין את הדברים לבד. עם כל הקושי בדבר. חשוב מאוד שתמיד תדגישי את האכפתיות שלך, ותראי לה שאת תמיד שם בשבילה, כחברה! שהיא לא תחשבו שאת מנסה לשפוט אותה או להיכנס לחייה, ובכך להרחיק אותה בעצם ממך...
אם בשיחה תראי שחברתך באמת רוצה לקבל עזרה, והיא רוצה עצות וכד'. את יכולה לנסות ולהגיד לה שאולי כדאי שהם קצת יתרחקו, או ימעטו בקשר ביניהם. אם הם כל כך בטוחים באהבתם, ובקשר שלהם, הם יוכלו לקחת הפסקה, לזמן מה, עד שכל אחד יתפתח ויבנה את עצמו, ואז לחזור לקשר, כשהם ירגישו מוכנים לחתונה. בכל מקרה לא כדאי להגיד לה להתנתק לגמרי. הדברים צריכים להיות בצורה הדרגתית.. מאוד קשה לי לכוון אותך בדיוק, כי אני לא מכירה את חברתך. מה גם, שאינני יודעת מה טיב הקשר ביניכן. ולכן, אני מציעה לך לשוחח איתה בעדינות ולראות מה היא חושבת, ואם זה נראה לך מתאים אולי תייעצי לה לפנות אלינו.
הכי חשוב בתהליך הזה הוא להיות איתה. שהיא תרגיש שיש לה אוזן קשבת, שתוכל לסמוך עליה. להיות חברה שלה! כי אחרי הכל, זה התפקיד שלך...
רק טוב!
א
ת מוזמנת לפנות שוב...... ולבקש מהחברה שלך בעצמה שתפנה אם היא תרצה..
שמחה אפרת simhaefrat@gmail.com